יצאתי מהחדר שלה כשטיי ישב על הספסל בחוץ, מסתכל עליי מתרחקת שמבטו שבור, כך גם הלב שלי.
---
-נק' מבט טיי-
"נפרדת ממנה?" אבי שאל בשטניות. "כן" אמרתי כשראשי היה מורכן, לא רציתי לעשות את זה.
"יופי, עכשיו התוכנית שלנו יכולה להתחיל" הוא אמר וחייך, גורם לי לרצות לבכות. "כן" אמרתי בעצב.
"היי! טיי... אתה יודע שבעתיד אתה תרוויח את החברה, אתה תזכה במליונים!" הוא אמר בהתרגשות.
"מליונים של בנות שחייהם הרוסים" אמרתי והוא גלגל את עיניו. "התכוונתי למליונים של כסף אבל גם זה
יעבוד..." הוא אמר כשהתיישב בשולחן.
"למה אתה עושה את זה? כסף זה לא הכל בחיים אתה יודע, אתם הורסים חיים של בנות צעירות, על סתם!"
אמרתי בכעס מתגבר כשנעמדתי מהצד השני של השולחן. "אוי טיי, כשתתבגר תבין שזה ממש לא רק כסף,
אני נהנה לספק אנשים. כשהלקוחות שלי שמחים, אני שמח" הוא אמר בסיפוק כשכתב משהו בדפים שלו.
"וכשהבנות האלה עצובות? אתה גם עצוב? לא... כי לא אכפת לך!" הרמתי את קולי והוא קפץ ממקומו.
"אלו החיים חמוד" הוא אמר בזלזול והתחלתי לאבד סבלנות. "אני לא יודע למה אני עושה בכלל את הפאקינג
תוכנית המפגרת הזאת! זה הכל רק בגלל שהבטחת לי לראות את אמא... אבל אני מכיר אותך. אתה לא תקיים
את זה... אני עוזר לך להשיג ילדה שחשובה לי רק בגלל זה!" צעקתי עליו והוא קם ממקומו. "אל תדבר
שטויות... אתה לא תצטער אל זה שתעזור לי" הוא אמר כשחייך אליי ושם את ידו על כתפי.
"תשכח מזה. אני אמצא את אמא בעצמי. אני לא מאמין שבאמת התכוונתי לעשות את זה" אמרתי והעפתי את
ידו ממני, יוצא מהחדר שלו בטריקת דלת, עושה את דרכי לבית של אליסון.
|
|
|
