" כי הדם הוא הנפש" (דברים פרק י"ב פסוק כ"ג )
עד לא מזמן הבנתי (למעשה ככה נאמר לי) שנשמת האדם יושבת בבית החזה ואנשים שייכו את זה למושג נשמה=נשימה, כאשר נשמה יורדת לחוויה בגוף היא יורדת ב - 3 חלקים, נשמה, רוח ונפש, הנפש זה החלק שנמצא בגוף הפיזי, זה אותו חלק שמוציא אל הפועל את התכנית הנשמתית.
כל תאי הגוף דומים בבסיס שלהם, לכולם יש גרעין שבו נמצא הד.נ.א , תא דם אדום שונה במבנה שלו, לתא דם אין גרעין וזה לא סתם, התובנה (תקשור) שקיבלתי זה שהנפש שלנו "יושבת" במערכת הדם ואם נבין את זה, נראה עד כמה זה "הגיוני ".
הדם הוא נוזל החיים הוא זה שמספק לגוף את החמצן וההזנה לכל תא ונקודה בגוף, אם חלילה לא מגיע דם למקום מסויים בגוף אותו חלק נמק ומת, וזה מה שקורה לנו גם בזמן המוות כאשר הנפש עוזבת את הגוף הוא נמק .
הבריאה עובדת על פי פעימות - כמו הלב, הלב הוא משאבת הדם, שפועם כמו הבריאה. כאשר הנפש יוצאת מהגוף בזמן השינה היא תמיד נשארת מחוברת עם "חוט" לצ´אקרת הלב .
כל מחזוריות החיים קשורה בדם, המחזור של האשה כל ההכנה של נימי דם סביב הרחם כהכנה לבוא התינוק, נשמה חדשה.
ההסבר המודעותי לאנמיה זה חוסר רצון לחיות, ואנמיה זה חוסר דם, וכמובן שיש עוד דוגמאות רבות המסבירות זאת.