פרק חמישי - ג'יימס והבדיקה
חופשת חג המולד הגיעה. ג'יימס רצה לחזור הביתה, אז הוא שלח מכתב להוריו:
שלום!
מצבי הרבה יותר טוב מאשר קודם.
כמו שאתם יודעים, חופשת חג המולד מתקרבת, ורציתי להגיד לכם - אני חוזר הביתה.
להתראות, ג'יימס.
ג'יני והארי כתבו לו בחזרה שזה בסדר שיבוא.
אחרי שבוע וחצי, בדק הפרופסור לונגס מי רוצה להישאר בהוגוורטס לחופשת החג.
כאשר אמר לו ג'יימס שהוא רוצה לחזור הביתה, אמר לו פרופסור לונגס,
"גש אל משרדי. אגיע לשם מיד."
"בסדר." ענה ג'יימס.
כאשר הגיע הפרופסור לונגס למשרד,
ראו עיניו בדיוק מה שרצה לראות: את ג'יימס.
"ובכן, בחור צעיר, אתה רוצה לחזור הביתה לחופשת החג, מה?"
"כן." ענה ג'יימס.
"טוב, אבל תצטרך לעבור בדיקה אצל מדאם ביינס."
"לעבר בדיקה?" תמה ג'יימס. "למה?"
"בשביל לבדוק, אם הכל תקין, אם הכל בסדר, אם אתה יכול לחזור הביתה אחרי התקרית." כשאמר "התקרית", בעצם התכוון לומר למה שקרה לו, שנהיה חולה, והחבר שלו לא לקח אותו למרפאה.
"טוב. בסדר. אגש לבדיקה." אמר ג'יימס.
כאשר הגיע למרפאה, לא היה שם אף אחד. רק כאשר קרא, "מדאם ביינס!" היא יצאה מחדרה.
"קרה משהו, מר פוטר?" שאלה.
"לא. טוב, לא ממש. הפרופסור לונגס רצה שאבדק, כדי לבדוק אם אוכל לחזור הביתה."
"טוב ויפה." אמרה. "אז קדימה, בוא שכב כאן." היא הורתה על אחת המיטות הקרובות.
הוא נשכב. היא בדקה אם יש לו חום, ועוד כמה דברים, ואחר את הדופק. שנייה אחרי שסיימה לבדוק את הצלעות, (אחרי גם אותן היא בדקה), פלטה קריאת בהלה.
"מה. מה? מה קרה" נבהל ג'יימס.
"אינך יכול לחזור הביתה בשום פנים ואופן. זה מה שקרה." היא אמרה בבהילות. ואחרי-כן הוסיפה, לאחר מחשבה: "וכתוב להורייך שלא תגיע לחופשה." היא הושיטה לו עט-נוצה, וגליון קלף. הוא כתב:
שלום.
כרגע נבדקתי אצל מדאם ביינס, האחות, והיא אמרה שלא אוכל לחזור הביתה לחופשה הזאת.
אני מקווה, שלחופשה הבאה אוכל לחזור.
ג'יימס.
הארי וג'יני היו מאוד מאוכזבים. אלבוס עוד לא יצא מבית החולים, ולילי עוד נשארה לבדה בבית, רוב הזמן.
לבסוף, הסכימה מדאם ביינס לגלות לו מה יש לו. "הצלעות לא חזק. יש עוד משהו שם, ואותו אינני יכולה לספר לך. אבל, ככל הנראה, תצטרך לעבור ניתוח."
"ניתוח?" נבהל ג'יימס. "למה?"
"כי בשביל דברים כאלה, צריך לעשות ניתוח." הסבירה לו.
יוקסמין בא לבקר אותו יום יום. אחרי השיעורים, בזמן ההפסקות, ואפילו הכין במרפאה את שיעורי הבית שלו.
כל זה היה נחמה פעוטה בשביל ג'יימס. כי תמיד יכל לייעץ ליוקסמין, ותמיד יכל לדבר איתו.
אבל בכל זאת, יום אחד, הוא הרגיש שאינו מסוגל כך עוד. הוא הרגיש חלש.
והוא אמר ליוקסמין: "שמע, יוק, (ככה הוא קרא ליוקסמין.)
אנ'לא רוצה שתעלב או משהו, אבל אינני יכול שתבוא לבקר אותי מדי יום ביומו.
זה מכביד עליי.
ממיילא מדאם ביינס הייתה מבקשת שתפסיק לבקר אותי. אז, תבוא לבקר, פעם בכמה זמן, אבל לא מדי יום ביומו, טוב?"
"בסדר גמור." אמר יוקסמין. הוא באמת לא נעלב. הוא רצה רק בטובתו של ג'יימס, ואם ג'יימס לא מרגיש בנוח בחברתו, אין לו בעיה אם זה.
רוצים לדעת מה קרה בהמשך?
אם הניתוח, והכל?
7 תגובות, ואני ממשיכה!
|