|
פרק ראשון - החתונה!
עכשיו, ברגע זה, התחילו הארי וג'יני להתכונן לחתונתם.
הם גרו כבר שנתיים יחד, והחליטו להתחתן.
בעצם, רק הארי היה בבית.
ג'יני הלכה למספרה להכין את התסרוקת.
"טוב," אמר הארי לעצמו, "אני מקווה שג'יני תחזור מהר..."
הוא אף פעם לא בטח בזה שג'יני אמרה שהיא חוזרת מהר, למרות שתמיד היא חזרה מהר אחרי שהבטיחה זאת. הארי לעולם לא למד, שכשהיא אומרת משהו, היא תמיד מקיימת.
אחרי כעשר דק', חזרה ג'יני. זה היה ב-17:30. מתי שהבטיחה שתחזור.
היא הייתה מהממת ומקסימה.
"עכשיו," אמרה ג'יני להארי. "צריך ללכת להתחיל להתארגן שם. אני אתקשר עם הוריי, ואומר להם לבוא ב-18:00. ביל ופלר אמרו שהם יגיעו מתי שרוב האורחים יגיעו, צ'ארלי אמר שהוא יגיע איתם. פרסי אמר שהוא יגיע ב-18:30 אם אודרי*. ג'ורג' יגיע עם אנג'לינה ב-19:00, ורון יגיע אם הרמיוני והוריי ב-18:00."
"מתי הספקת לתקשר עם כולם ולשאול?" שאלה הארי. "אה, בדרך הביתה." ענתה ג'יני בקלילות.
"טוב, אז ניסע?" אמר הארי, ספק קובע ספק שואל.
"כן." ענתה ג'יני.
הם נסעו. כאשר הגיעו, היה בדיוק 18:00. אחרי כחמש דק', הגיעו מולי וארתור עם רון והרמיוני. הם התחילו לארגן את הבמה, לדבר עם העובדים, וכל השאר. אחרי שפרסי ואודרי הגיעו, הם התחילו לארגן את שולחנות האורחים. אחרי חצי שעה, כבר הרוב היה מוכן, אך היה צריך לנקות קצת. הם ניקו (לקח להם המון זמן, עד שג'ורג' ואנג'לינה הגיעו).
כאשר הם הגיעו, התיישבו כולם, חוץ מג'יני והארי. הם יצאו לטיול. הם חזרו כשראו את אור ההבהוב של ההתעתקות** של האורח הראשון (למעשה, היו אלה אורחים). הם חזרו בדיוק בזמן בשביל ללחוץ את ידיהם של לונה ושל אדון לאבגוד, לקבל את ה"מזל-טוב" המסורתי ומתנה.
אחרי כמה דקות, הגיעו ביל, פלר וצ'ארלי. אחר כך, הגיעו כמה אורחים של ארתור ומולי, והארי אמר לג'יני, "בואי, נלך להכיר את האורחים של ארתור ומולי." הם הלכו, ומיד ראו עוד אורחים, שהיו שלהם. משפ' מאלפוי. "היי!!" אמר הארי לדראקו. "מה נשמע? מזל טוב!" השיב לו דראקו בחיוך ובלחיצת יד.
"מה נשמע, לוציוס?" שאל הארי, ולחץ את ידו של האב. ג'יני דיברה בינתיים עם נרקיסה.
"אנחנו חייבים ללכת," זירז הארי. "אנחנו חייבים ללכת להגיד שלום לאורחים של ארתור ומולי."
"טוב, אז ביי בינתיים! אנחנו יוצאים לסיבוב!" קרא דראקו.
"סבבה!" אמרה ג'יני. "יאללה בוא, הארי!" הם הלכו לאורחיהם.
אחרי כמה דקות, התמלא האולם במכרים, מהוגוורטס ומכל מקום אחר שיכולים לבוא ממנו אורחים.
בינתיים, התחילו הטבחים לעבוד. כולם עכשיו החלו אוכלים, בדיוק כמו שתוכנן, בשעה-20:30. הארי וג'יני היו מרוצים. הם בעצמם אכלו, וכבר לא הסתובבו בכל האולם בקריאות, "שלום!" ו"היי! מ'נשמע?!" "הכל בסדר?" ו"מזל טוב!" וכן הלאה.
אחרי זה, היה זמן לדיבורים. כולם החלו מדברים. מכל מקום נשמעו כל מיני, "תגיד, למה אתה לובש גלימה בצבע הזה?" "בשביל המזל" ענה השני. "היי אודרי! המון זמן לא פגשתי אותך! מ'נשמע?" וכן הלאה.
לאחר שעה בערך, נשמע כרוז: "הקשיבו הקשיבו! בעוד כמה דקות יחל טקס הנישואין! נא להתיישב, גבירותיי ורבותיי!" (למעשה, היה זה הארי, שדיבר ברמקול מיוחד).
כולם החלו ללכת למקומות הישיבה שמול החופה. פתאום, כמו בחלום, יצאו הארי וג'יני מצדה האחורי של החופה. הם היו יפהפיים כל כך, שרוב נשים הוציאו מטפחות. היו גם גברים, למען האמת, שהוציאו מטפחות. ברגע זה החל הטקס.
כומר שמן החל לומר דברים. "חתן!" פתח הכומר. "האם יש לך טבעת?" "yes" ענה הארי.
"כלה!" פנה שוב הכומר, הפעם אל ג'יני. "יש לך טבעת?" "yes" ענתה ג'יני.
"קניתם אותן מתוך כספיכם האישי?" שאל הכומר. "yes" ענו הארי וג'יני פה-אחד.
"חתן!" פנה הכומר בפעם השנייה אל הארי. "ענוד את הטבעת לקמיצה ביד שמאל של אישתך-לעתיד!" פקד. הארי עשה כפי שנתבקש.
"כלה!" פנה הכומר בפעם השנייה אל ג'יני. "ענדי את הטבעת לאצבע יד שמאלו של בעלך-לעתיד!" ג'יני עשתה כפי שנתבקשה.
"ועכשיו, ישר לעניין," אמר הכומר. "האם אתה, הארי ג'יימס פוטר, רוצה לקחת את ג'יני בליוס וויזלי, לאישה?" " yes I do " ענה הארי.
האם את, ג'יני בליוס וויזלי, רוצה לקחת את הארי ג'יימס פוטר, לבעל?" "yes I do" ענתה ג'יני.
"אם כך, אני מכריז עליכם זוג לכל החיים!" קרא הכומר.
פתאום, נשמעו קריאות בכי רבות (בכי מהתרגשות) ומחיאות כפיים. הארי וג'יני, כמו שאתם מתארים לעצמכם, התנשקו מפה-אל-פה. לאחר מכן, חייכו אל הסובבים.
"עכשיו, הגיע הזמן לריקודים!" קראה ג'יני. וכולם, ובראשם הזוג החדש, רצו, הלכו או דילגו בשמחה, אל רחבת הריקודים. ואיזה ריקודים. כולם רקדו, כולם, ולא נחו עד השעה - 0:00 (12:00). לאחר מכן, החלו האורחים ללכת. קרובי משפחתה של ג'יני, הוריה ואחיה, נשארו.
בשעה 1:30, האולם נראה כאילו אף פעם לא התקיימו בו חתונות. הוא היה נקי למופת. לבסוף, הלכו כולם. מולי וארתור, ביל, פלר וצ'ארלי, פרסי ואדרי, ג'ורג' ואנג'לינה, רון והרמיוני.
והארי שאל את ג'יני, "אפשר רק עוד פעם אחת?" וג'יני, שהבינה מיד שהוא רוצה נשיקה מפה-אל-פה, התנפלה עליו: "ברור!!!!!!!!!!!" והם התנשקו עד השעה 2:00. היה להם ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש כיף. כל החתונה.
הם הרגישו שגם כל האורחים נהנו, אבל ידעו בוודאות, שהם נהנו יותר מכולם. ואתם יודעים למה. בגלל הנשיקה מפה-אל-פה שנמשכה חצי שעה..
*אודרי - פרסי באמת מתחתן איתה. אמא שלי ראתה סרט על ג'ואן, והיא ספרה לי שג'ואן אמרה את עתידם של אלה שלא סופר עתידם בספרים. אז זה מה שהיא אמרה.
**התעתקות - דרך לעבור ממקום למקום. זה מאוד לא נעים. וזה בכל זאת כיף לגלות שאתה יכול להיעלם לאן שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה. כמובן, אי-אפשר להתעתק מבריטניה עד קנזס, כי זה המון ק"מ.
5 תגובות, ואני ממשיכה!
יש סיכוי שאני אמשיך מתי אני ארצה, לפני שיגיבו לי 5 תגובות.
וכל אחד יכול לבחור כמה תגובות שהוא רוצה.
| 
