אפרים איוזי נולד בשנת 1913,באזור אורמיה שבגבול תורכיה. שם אביו איוז ז"ל,שם אימו יפה ז"ל. היה הקטן שבין ששת ילדי המשפחה.
אחיו:
אליהו ז"ל נפטר בשנת 1964 באר"הב. נתנאל ז"ל נפטר בשנת 1978 באר"הב. רחמים ז"ל נפטר בשנת בישראל. יוסף ז"ל נפטר בשנת בישראל. רפאל ז"ל נפטר בשנת בישראל.
שני אחיו הגדולים, אליהו ונתנאל, היגרו מ-אורמיה לאר"הב בשנת 1920.התחתנו שם והקימו משפחות. האח רחמים עלה לארץ לפני הכרזת המדינה ולאחר מכן עלו האחים יוסף, רפאל והאב איוז. אפרים עלה לארץ בשנת 1933 דרך לבנון.
העלייה לארץ הייתה בסיכון רב ובהתגנבות בסירת דייגים עם עולים נוספים. בשעות לילה מאוחרות הגיעו לחיפה. במשך כל שנותיו היה עובד בבניין הארץ בתל - אביב יפו והסביבה.
התקבל כחבר הסתדרות העובדים בדצמבר1937. במלחמת העולם השנייה 1936 היה בארץ. בשנת 1940 פגש ברחל לבית שלמה ונשאה לאישה.
הוליד ארבעה ילדים:
דניאל,אהובה,בת-שבע,ירדנה.
במשך כל השנים גר בעיר תל -אביב יפו,בתחילה בשכונת שבזי (נווה צדק).בפרוץ מלחמת העצמאות בשנת 1947 עברה המשפחה לגור במקומות שונים בתל-אביב עד לשנת 1964 שבה עברה המשפחה לעיר רמת-גן,בה גר עד לימיו האחרונים. בשנת 1950 התחיל לעבוד ב-מ.ע.צ עד לשנת 1977. בשנת 1977 קיבל התקף לב,שנה לפני מועד הפרישה לגמלאות. במשך 3 שנים סבל ממחלה זו.
נפטר בערב שבת כצדיק,כ"ז באדר א' תש"מ 15.3.1980 בשעה 2.00 בלילה.
אשתו,בנו,בנותיו וחתניו,היו לידו בכל תקופת שהייתו בבית החולים.
הובא לקבורה ביום כ"ח באדר א' תש"מ 16.3.1980 בבית העלמין בחולון.
בהלוויתו השתתפו כל בני משפחתו,חבריו,ידידיו ומכריו.
ת.נ.צ.ב.ה
אמן
|