פרק 6חלק 2 ~~~~~~~~~ אצל הארו... חפרתי בשלג כמו משוגע. שלג נתחב בין ציפורניי הלא קצוצות, וענפים שרטו את ידיי. הייתי בקצה היער- ממש קרוב להר, אבל בכל זאת ענפים ועלים יבשים מילאו את השלג המהול באדמה.המשכתי לחפור עד שהגעתי לזה- קוביית כסף קטנה.... אצל קטאי... שקט....נשמתי נשימה עמוקה אחת, ואחריה נשימות רדודות- מאזינה בכל יכולתי לסביבתי. צעדים.... צעדים נשמעו לא רחוק ממני. השתופפתי מעט מתחת לסלע- כך שאוכל לראות מה יש מולי ומצדדיי- אך לא אוכל לראות מי מעליי. '1...2...3...4......5...6...7...8......9...' לדבר הזה, מה שזה לא יהיה, יש ארבע רגליים- הגעתי למסקנה. נשמתי עוד נשימה עמוקה. הצעדים נפסקו. עצרתי את נשמתי. קול נקישת ציפורניים נשמע. 'הוא מעליי!!' אצל הארו... הפכתי אותה מכל צדדיה. 'לא יכול להיות! מי יחביא כאן קופסאת כסף? או שאוליי זה נפל לו? אבל... מה יש בקוביית כסף?!' הפכתי אותה שוב, ניסיתי למשוך אותה מכל פאותיה- שום דבר. זו לא קופסא. הכנסתי אותה לתיק. יללת תן נשמעה והדהדה באוזניי. היא הייתה קרובה. קרובה מידיי. נשפתי עמוק והסתובבתי בשקט. לא היה כלום. היללה נשמעה שוב, אך הייתה הפעם רחוקה יותר. דחסתי את הקובייה לתיק שלי, וצעדתי בשקט- לכיוון שקטאי ברחה אליו... אצל קטאי... 'ד'ארוויט! מה אני עושה?! מה אני עושה?!' לא התנשפתי. הנשימה שלי עדיין הייתה עצורה. ניסיתי לחשוב בהגיון. 'תנשמי עמוק. תביטי סביב.' הוריתי על עצמי. הבטתי לכל הכיוונים- מחפשת את האיש במסכה. ראיתי משהו זז בין העצים. נשפתי אויר בזהירות, ללא רעידות. 'יופי. אני בסדר.' חשבתי ונעצתי את מבטי ביער. זה... לא הייתה לו מסכה... זה... הארו?!
