פרק 5חלק 2 ~~~~~~~~ "זה היה....-" פתחתי וקטעתי את עצמי. פחדתי מתגובתו של הארו. "- כיף...." הוא השלים אותי בחיוך, ונענע את ראשו לצדדים בפראות- מתיז עליי את על המים משערו. "דיי!" צווחתי תוך כדי צחוק. הוא הפסיק. שערו הפרוע היה עכשיו פרוע יותר מתמיד. סידרתי אותו קצת והוא הביט בי במבט מטריד. "היי. אתה אח שלי. אח שלי לא ייראה ככה." אמרתי. "במיוחד אם הוא תאום שלי" אמרתי תוך כדי צחוק קליל. הוא צחק יחד איתי. הצחוק שלו, כמו תמיד, היה מרגיע באופן מפתיע. "אז.. לאן עכשיו?" שאלתי. ישבנו מתחת לעצים שנראו בדיוק כמו אורנים, רק שהחיבור של העלים עם העץ היה שונה לגמרי. מסביבינו שהוו עוד עצים רבים, זהים אחד לשני כמעט לגמרי. התיקים שלנו הפיק להתייבש מול האש החמה, וישנו טוב הלילה. הגשם הפסיק, ורק כמה טיפות טפטפו מידיי פעם. אבל אנחנו ממילא רגילים לזה. אז לא הייתה בעיה. אחי שתק את שתיקתו, ואני הרהרתי בהרהוריי. אמבריאון המשיך לישון לצד האש הדועכת, כשנשימותיו הרגועות, ואוזניו שלא מפסיקות להסתובב גרמו לי להרהר מחדש. הארו הגיש יד לתיק שלי, והוציא משם פרי. נשארו לנו רק חמישה עשר. אנחנו חייבים למצוא עוד. לקחתי גם אני אחד. ארבעה עשר. אכלנו בזמן שקבוצת פידג'י ריחפה מעלינו בצווחות גועשות. "אני יודעת מה נעשה." אמרתי בחיוך דק. אחי רק עיקם את ראשו לצד כשואל 'מה עובר לך בראש עכשיו?'. "נתפוס לך פוקימון" אמרתי. המבט מאחי אמר הכל. חייכתי.
