פרק 3חלק 2 ~~~~~~~~~ וולפיקס- מבולבל ומעוצבן מתמיד,פשוט נשכב על האדמה. הוא גירד באוזנו, ועצם את עיניו. אזניו נעו מכל רחש, וכפותיו נחו על האדמה ברגיעה. משהו נראה לי מוזר. לחשתי את זה לסם. "כן, אני יודע" לחש לי. אזניו של וולפיקס כוונו אלינו.רק כאשר חזרו למצבן הרגיל המשיך סם. "ראיתי משהו בוהק כשגירד באוזנו. משהו נפל ממנה, והוא בהק באור הירח." השיב סם. הארו התכופף להקשיב לנו. "זה יכול להיות רק דבר אחד" אמרתי מנסיון. "מתכת." אמרנו אני וסם בתיאום מושלם. ** זה קרה מהר, אבל לא מספיק. קלטתי הכל: סם שלף את הסכין מהאדמה, ובדיוק באותה שנייה אמבריון ניתר ממתחת לפני הקרקע בפרץ של בוץ ואדמה, בדיוק במקום שוולפיק היה בו לפני מאית שנייה- וולפיקס קיפץ לצד בדיוק בשנייה שסם התחיל להוציא את הסכין מהאדמה. נשמתי עמוק. וולפיקס ואמבריון היו כלכ ך קרובים זה לזה עד שאפיהם כמעט נגעו זה בזה. "סריטה! נשיכה!" סם היה איטי מידיי. וולפיקס כבר סרט את אמבריון והשכיב אותו על הרצפה. וולפיקס נשך אותו. אמבריון השתמש בכדור צל- ברוב טיפשוטו, ושניהם עפו. וולפיקס למעלה ואחורה, ואמבריון למטה (לפחות אמור היה) אבל הרצפה הייתה רכה מכדי שתקרוס תחתיו אז העוצמה של כדור הצל פגעה ישירות בפניו. אמבריון הובס. החזרתי אותו לפוקדור. וולפיקס התנשם והתנשף כשהוא מובס על האדמה. "צא פוקדור!" סם זרק את הפוקדור בכל כוחו. הפוקדור פגע בוולפיקס, וזה נשאב פנימה בתור קרן אור אדומה. אבל לפני זה הבחנתי שיש סביבו הילה לבנה. לא היה לו סיכוי. הוא היה תשוש ופצוע. הפוקדור התגלגל על הרצפה כשהכפתור הלבן שלו מהבהב באדום. *דיג... דיג... דיג... דיג...* שום צליל לא היה ברקע חוץ מהתנשפויותיו הקטועות של סם. אני והארו עצרנו את נשימתיו. נשכתי את שפתי התחתונה, והארו כמעט מחץ פוקדור שהיה בין אצבעותיו. קורבן לאגרוף שסגר עליו. *דיג...דיג...דיג...*
