אמר רבי נחמן זי"ע:

יש ענין שיתהפך הכל לטובה

כשיודע האדם שכל מאורעותיו לטובתו,זה בחינת העולם הבא

הגן עדן והגיהינום הם בזה העולם ממש

חכמות אין צריכים כלל, רק אמונה ותמימות ופשיטות

חזק ונתחזק! ואל תהיה כפיל הגדול... אפילו כשמשכהו  בחוטמו העכבר לא יבעט בו... שאין יודע מכוחו..

כשאין האדם מסתכל על התכלית - למה לו חיים

צריך האדם להאמין, שכל מה שעובר עליו ... מיום היוולדו עד יום מותו, הכל  רק סיבובים מה' יתברך כדי שיזכה להשגת אלקות לדעת ממנו יתברך..

צריך האדם למצוא בעצמו נקודות טובות ולהחיות את עצמו כדי להיות בשמחה

צריך האדם להוציא את עצמו מהדמיונות ולעלות אל השכל

אין נפילה כלל, רק מחמת  שצריכים לעלות ממדריגה למדריגה אז מתעוררים התאוות הבלבולים והדמיונות

ובאמת אין שום רע בעולם כלל, רק כולו טוב

כל היסורים שיש לאדם  כולם מהיראות הנפולות שנפלו לזה הדבר שהוא מפחד ממנו

מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקודש

ההתבודדות מעלה גדולה ועליונה מעל הכל

לבוא לאמונה

על ידי אמונה הקב"ה יסלח לך כל עוונותיך

מלחמה אתחתלתא דגאולה היא

מי שהוא איש אמת, הוא יכול להכיר באחר אם אחר דובר אמת או לאו

הלמוד מהרבה מלמדים מזיק לאמונת היחוד

מי שאינו יכול לישון, יעלה על מחשבתו אמונת תחיית  המתים

אין צריך לאדם לדאוג על פרנסת בניו, כי כשהן גדלים - גדלה פרנסתם עמהם

לפעמים מחמת אהבה גדולה שבין איש לאשתו אינה מולדת

מי שנולד מהול, בידוע שכח המדמה שלו טוב ויפה

יש מקום הגורם לעבור עבירות

טוב לבטל תורה מלבייש בן ישראל

העושה בגדים לחברו, יכול לשנות רצון חברו לכל מה שירצה, הן בגשמי הן ברוחני

כשעושה אדם איזה דבר באמונה ונכשל באיזה מכשול, יבטח שהקב"ה יצילו...

אל תהיה ברכת גוי קלה בעיניך

על ידי גאווה בא לידי תאוות משכב זכר, גם בא לידי כעס...

אין להתגאות בהשגות גדולות או במעשים טובים, כי הכל על ידי הצדיק שבדור, והוא אצל הצדיק כעט אצל סופר

לפי צורך הענין, יש היתר בדבר לעשות דבר הניראה כאלו מתגאה

מזונות של אדם מולידין טבע באדם לפי טבעם

מי שיש לו אמונה, זוכה אחר כך לעבוד ה' בדעת גדול

לפי הגדלת מעשים טובים של אדם, כן הקב"ה מעמיד מחשבותיו של אדם, היינו שנותן לו מח גדול

אפילו בהוללות ושכלות יש חכמה

אפילו הנביאים אינם יודעים אלא מה שהקב"ה מגלה להם

האדם קונה מקום הילוכו

כשרואה אדם שדינים שורים עליו, יספר משונאיו ויצדיק אותם

על ידי אמונה תוכל לדבר ולהנהיג את ה' יתברך לרצונך

על ידי הצרות שבאין על אדם, יכול להשיג ולהבין עוונותיו

כשהולך ונופל, לפעמים נגזר עליו למות, ועכשיו נתבטל על ידי הנפילה

כשאדם מספר לחברו צערו, צריך השומע להחכים בשעת השמיעה, שלא יבוא עליו הצער הזה

כל זמן שתוכל להנצל על ידי ממון אל תשתמש בתפילות

לפעמים צדיק הדור בכעסו שיכעס עליך ממתיק דינים

לפעמים אדם מת מחמת פחד או מיתה אחרת פתאומית, תאמין שזה העת והזמן שלו

מי שמספר מעשיות שארעו לצדיקים, על ידי זה נמשכים לו מחשבות טובות

התאוות מלובש בהם חסד  השם יתברך

לפי המקום שבתפילה כן הניצוצות הקדושים מלבישים עצמם בפניות, ובאים לאדם כדי לתקנם

החמדה והמחשבה רעה העולה על הלב פתאום, שאין ברשות האדם להמנע ממנה - אין נענשים עליה. אלא כאשר יהרהר וחוזר ומהרהר

מי שמלמד זכות על ישראל זוכה לעליה גדולה

ההתנשאות בא על ידי ששונאים שקר

על ידי זריזות זוכה להיות רועה נאמן

בריאות הגוף וחייו וטבעו של אדם, הכל הולך לפי טבע וחיי ובריאות אביו ואמו

מי שמסתכל בפני שקרן בא לידי כעס

כשאתה רוצה להחיות איזה דבר באמירת תורתך, אל תדרוש מעניינים רעים, אלא תדרוש פסוקים ועניינים של טוב

כשיש שני פסוקים, מאחד אתה יכול לדרוש זכות וטוב, ומאחד אתה יכול לדרוש להיפך, תדרוש הפסוק שהוא לזכות וטוב

כשאתה שומע תורה או מוסר מאחד ולא נתכבד בלבך, ידוע שהוא אויל

הספר שאדם רשע למד ממנו, אל תלמד ממנו, כי האותיות הם ירשיעו אותך

כשהולך מרב לרב, אז צריך לחזק אמונתו באחדות השם יתברך

מי שיש לו הרבה שונאים, בידוע שהשינאה שלא כדין, כי אי אפשר שיצאו כולם ידי חובתו כנגדו

אם אין לאדם חברים ואוהבים נוח לו שימות

כל הדברים נבראים בבחינת זכר ונקבה

בעל מריבה אף על פי שהוא למדן אל תכבד אותו

כשבא לאדם איזה הבנה חדשה, בידוע שכרוך בעקבו ממון רב

מי שעושה מעשיו במהירות בלי ישוב הדעת נעשה בעל חוב

לכל הדברים הן חכמה הן עושר או בנים, צריך עסק בדרך הטבע, ויבקש רחמים שיצליח בדבר העסק

לפי השינויים שנעשו במלאכים, היינו לפעמים יושבים, לפעמים עומדים... וכן שאר השינויים, כן השפע הבא מן השמים נשתנה... גם נשתנה רצונו לפי השינויים לפעמים רוצה כך ולפעמים רוצה רצון אחר

עתיד דור אחד שיהיה בעולם שיהיה כולו זכאי

לא תכנס עם פיתוייך בטוען ונטען, כי אריכת הרגשת החושב אפילו לבחינת השולל תפעל הגברת החפץ ותתהפך הרצון אליו

אדם שקבלת ממנו הנאה פעם אחת - אל תבזהו

מי שעושה טובות לבני אדם, מותר לו להנות מהם וצריכים לשרתו

על ידי הנאה שאתה מקבל מחברך, על ידי זה אתה סובל צער על עוונותיו

מי ששואל חלקו בפיו כאילו גזל

מי שיש לו נשמה הוא נהנה מהריח

על ידי ענווה אין מדקדקין אחר מעשיו

על ידי ענווה בא חן

צריך להחזיק טובה לנותן  ואל תאמר שלא נתן לך משלו

מי שיש לו ואינו רוצה להתפרנס משלו ומקבל מאחרים, תדע שנפרעין ממנו לאחר מותו, שנעשה עבד לזה שלקח ממנו

המלמד תורה לאחרים  התורה נתגלה לו בלא טורח

לפעמים מראים מן השמים לצדיק דבר שאינו

לפעמים התפילה אינה מועלת אלא בשעתה, וכשפוסקין מלהתפלל, עושה הקב"ה רצונו וחפצו

יש נאה דורש ואעפ"כ אינו מכוון אל האמת

אל תתפלל ואל תטריח את קונך, כל זמן שאתה יכול לעשות  בפעולה

ללמד לאחרים עדיף ממעשה

כשהצדיק צריך להתפלל שיתנו לו איזה דבר ויראה מהמקטרגים על צידקתו, יבקש היפך רצונו

הצדיק מותר לו לפרוץ גדרים של אחרים בשביל דרכו

כל צדיק יש לו דבר עבודה שצדיק אחר, אפילו גדול ממנו, אינו יכול להשיג עבודתו

הצדיק הוא מלמד את הקב"ה בתורתו איך יתנהג עמנו

השקרן-בשעה שבא לראות את הצדיק, לבו חושב איך ידבר אחר כך

הצדיק כל מקום אשר ידרוך כף רגלו הוא קונה

לפעמים המחלוקת על הצדיק היא הוכחה גדולה שהוא צדיק

כל אדם מצוייר בזיו פניו גן עדן שלו

אפילו נכרי המברך את ישראל - מתברך

צריך אדם לשמור את עצמו מלנשק את עצמו עם רשעים, כי על ידי הנשיקה נעשה ביניהםהתקשרות גם לאחר מיתה

ברבות השמחה נתחזק כח השכלי, והמאכל והמשתה הם סיבה גדולה לשמחת הלב ולהרחיק העצבות והדאגות

כשאדם חושב: כך וכך אעשה, כך וכך תעלה בידי, על ידי זה אין מחשבתו נתקיים

על ידי אנחה שנאנח נעשה בריה חדשה

הפרנסה והשונאים והחולאת וריבוי העושר הן המונעים לאדם מהגיע אל השלמות והתכלית

מי שמגלה סודותיו אזי קשה לדבר הזה להתקיים

התענית שהוא בלא דעת - אינו תענית

משעה שאדם חושב לעשות תשובה, אזי מקבלין תפילתו, אע"פ שלא עשה עדיין

עיקר תיקון פגם עוונותיו -ע"י הכנעה

בזה יודע האדם שבאמת הוא רוצה לעבוד, כשאינו רוצה בפירסומו

הקב"ה חפץ במיצוות שעושה בהם רצון הבריות, יותר מבמיצוות שבין אדם לקונו

תיקון הגוף קודם לתיקון הנפש

היכא דידע דלא מקבלי תוכחה, הנח להם

לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל

אין מי שיכול לזרוק דבורים לתוך פיו של חברו מרחוק, אלא עד שיכניס את חברו לבחינת עיבור

תפילת אחר מועיל יותר מתפילת עצמו, ואפילו צדיק צריך לתפילת אחרים

אל יבקש אדם על שום דבר יותר מדאי

לא מצלינן אתרתי

אסור לאדם להיות כפוי טובה, בין לישראל בין לגוי

מי שאין בו אמונה, אין תפילתו נשמעת

צריך קודם התפילה לדבק את רוחו בבורא, ומחמת הדבקות יצאו הדבורים מעצמן מפיו

כשתשמע חרפתך ותשתוק תזכה שיענה הקב"ה בקשתך

עיקר התשובה שישמע בזיונו ידום וישתוק

עיקר ההתדבקות בה' יתברך על ידי נגינה

דע כי על ידי התורה נתקבלים כל התפילות והבקשות שאנו מבקשים והחן והחשיבות של ישראל נתעלה

הנגינה באה ממקום שהנביאים יונקים נבואתם

זה מעשה שלו וזה מעשה שלי, ובכלל למה לנו לדבר מאחרים

מממון אל תדברו כלל

העיקר הוא האמונה

כשנופל האדם ממדריגתו ידע שמן השמים הוא

על כל הצדיקים עבר מה שעבר, לפני שזכו למדריגתם

דע שעל ידי שהעולם הם קטני אמונה - צריכים לעבודות קשות

אין עניות אלא מן הדעת, ועל זה צריך רחמנות, כי אין רחמנות גדול מזה

הנה כל אדם צריך לרפאות נפשו, דהיינו להעלותה למקום שורשה, ובזה יתרפא

השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים משכל עליון לשכל תחתון

עיקר האלקות הוא בלב

צריך לדעת שמלוא כל הארץ כבודו, ולית אתר פנוי מינה, ואיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין

דרך ה' יתברך להסתכל על הטובות שעושים, ואף שנמצא בהם גם מה שאינו טוב - אינו מסתכל על זה

על ידי משא ומתן באמונה, מתאהב שם שמים על ידו

על ידי מחאת כף וריקודים נעשה המתקת הדינים

כשבא כבוד חדש לאדם צריך להזהר, כי אולי בא הכבוד בשביל הסתלקות, כדי שתסתלק הנפש אל הכבוד  שהיא שורשה!

טוב לאדם להרגיל את עצמו שיוכל להחיות את עצמו עם איזה נגון. כי נגון הוא דבר גדול וגבוה מאד מאד, ויש לו כוח גדול לעורר ולהמשיך את לב האדם להשם יתברך. ואפילו מי שאינו יכול לנגן, אף על פי כן בביתו ובינו לבין עצמו, יוכל להחיות את עצמו באיזה נגון כפי שיוכל לזמר אותו. כי מעלת הניגון אין לשער. 

עיקר הצער שיש לאדם מהייסורים שעוברים עליו, ח"ו, הוא רק מחמת שלוקחים מהאדם הדעת, עד שאין יכול להסתכל על התכלית, שהוא כולו טוב, ואז מרגיש צער וכאב הייסורין. כי כשיש לו דעת, ומסתכל על התכלית, אינו מרגיש כלל הצער של הייסורים.