x
בניית אתרים בחינם
הוכן ע"י הדר
הוכן ע"י מאיה+קווין| 14.7 | הקפאה
3824et2ineco93wr09ul.png
לפני הכל אני מודיעה:
אין להעתיק את השם ולא שום
דבר מהאתר !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני עוד מסתובבת בטואול,ואני רואה מעתיקנים...

אוקי,אז זו לא סתם הקפאה..
אני סוג של מקפיאה את עצמי מטואול...
כן,אני פשוט פורשת מבניית אתרים...
כניראה שאני עוד אחזור,אז אין להעתיק !
אני עוד אסתובב פה,ויעצב קצת,
ואדבר עם חברים וכאילה ...
למה ?
אוקי,אז נתחיל בזה שכבר אין לי זמן....
יש עכשיו הרבה הרבה מסיבות אצלי
(ימי הולדת,וסתם מסיבות..),
ועכשיו אני מחפשת עבודה,
כי אני צריכה להרוויח כסף כדיי לקנות
את האיפור והבשמים שלי וכאילה ...
בהתחלה לא הייתי בטוחה עם לעשות את זה,
אבל שלשום באה אליי חברה ממש טובה
שעברה דירה,והיא העלתה בי נוסטלגיה
וזה די חיזק את הדיכאון שאני שקועה בו עכשיו...
אני מעדיפה קצת להוריד מימני את הלחץ...
♥ עמית

 
        ♥ פינות ♥
      ♥ פוסטים ♥
פוסט 1 | פוסט 2 
פוסט 3|פוסט 4
פוסט 5 | פוסט 6
פוסט 7 | פוסט 8
     
♥ פרקים מ-"היום הכי טוב" ♥
פרק 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6
7 | 8 | 9 |10 | 11 | 12 
13 | 14 | 15 | 16 | 17
18 | 19 | 20 | 21 | 22


z0l0kvi0q6laxrl5wvhh.png


פרק 4 - אורן החדש
באתי לבית ספר,משתדלת להסתיר את החיוך שניתקע לי בפרצוף . ניכנסתי בכיתה,בפרצוף
המדוכדך של בית ספר . הפרצוף שאיתו אני ניכנסת לכיתה בכל יום . התיישבתי והורדתי את
התיק מהגב . קלטתי שאורן ניכנס לכיתה,אבל לא הבטתי בו . "הפכת אותי לבן המאושר 
ביותר" חייך אורן. חייכתי אליו,ושתיי חברותיי שישבו לידי המשיכו ליקלוע לי צמות בשיער.
"אתם יודעים שאנחנו חברים,נכון ?!" הצהיר אורן . הבנות קפאו במקומם. "מה ?!" כל הבנות
בכיתה החלו ליצרוח. הן ניגשו אליי,צבתו אותי בלחיים ואמרו במתיקות יתר "שנינוש ! יש לך 
חבר !" . איזה סתומות. כל הבנות התנפלו עליי,וכניראה שהבנים התנפלו על אורן.לא יכולתי 
ליראות מרוב הבנות שהיו סביבי. אני מעדיפה שלא להמשיך לספר מה היה בהמשך היום . לא
הצלחתי ליסבול את כל זה . אורן התייחס אליי בצורה שונה . לא משנה מה,הוא תמיד הזכיר
אותי איכשהו. נגיד כשהרבה בנות ישבו לידו,ממתינות למורה,הוא אמר לכולן,בלי שום קשר
"עופו מכאן. הבת היחידה שאני רוצה זאת שני" והוא הביט בי במבט מתוק. חייכתי אליו,אבל
לא הרגשתי עם זה טוב. תפסיק עם זה כבר ! בסדר,אנחנו חברים. אבל בוא נדבר כמו שצריך !
ניצחק ונהנה לדבר אחד עם השני,כמו לפני. עכשיו זה כבר לא ככה. אני סתם הולכת,והוא בא
ומחבק אותי מאחור. הרגשתי תחושת גועל. זה היה גם די מוזר שהוא יותר נמוך מימני . וככה
עבר לו השבוע,כשאפילו לא יכולתי לקבל מנוחה בהפסקות. כל הפסקה התחמקתי מאורן
והסתובבתי עם חברות . באמצה ההפסקה אורן רץ אליי כמו מטומטם בזמן שהוא צועק 
"חיבוקי !" ומחבק אותי. דפוק. מצאתי את עצמי באחד הלילות בוכה. פשוט בוכה. זה לא האורן
שאני מכירה. אמא שלי ראתה שאני שבורה,והסכימה לי לא ללכת לבית ספר יום למחרת.
אחרי זה,חברות סיפרו לי שכשהוא ראה שלא הגעתי הוא פשוט נמס ואמר "לאאא..." .
יום אחד לפני שבועות . ישבתי על הפייס כל היום,בזמן שאני מנסה,כמו כל השבוע,לעודד
את עצמי. לא הפסקתי לומר לעצמי שאני סתם בלחץ כי זה חבר ראשון,ושהכל עומד ליהיות
מושלם . "מה נישמע יפה ?" קלטתי שאורן מחובר. "בסדר.." עניתי. "מה את עושה?" שאל
"מתכתבת איתך" תשובה מקורית של ממש. הוא לא כתב כלום איזה חמש דקות. הוא ראה
שהשיחה הזאת ממש לא זורמת . "את יודעת,ניזכרתי איך הכל התחיל ביננו. סיוון סיפרה לי
 שאת אוהבת אותי,ואז הבנתי שאני אוהב אותך" כתב. ממש סיפור מרגש. אז לפתע הבנתי מה 
מוזר בסיפור הזה. "רגע...איך אריאל ידעה שאני מאוהבת בך ?" כתבתי במהירות. "גרייס 
סיפרה לה".


  החתימה ע"י דיאנה+בלה .