פרק 3 - לב פועם
באתי לבית ספר,ודפקתי הופעה. אומנם אמא שלי תמיד אומרת לי שאני ממש יפה,אבל אני תמיד חושבת את ההפך. פעם,הייתה לי מין שמש כזאת סביב השיער. כל השיער שהיה בהתחלה,קפץ למעלה. ואז,אמאשלי החליטה לעשות לי פוני. שהיא תעשה,לא ספר. היא עשתה לי פוני,ועד היום אני סובלת איתו. כל השיער נורמאלי,ורק הפוני מטולטל בטירוף. עשיתי מחליק לפוני (כמו כל בוקר),ושמתי חולצת בית ספר בצבע תכלת,מכנסוני ג'ינס בצבע לבן עם מין סוג של כתמים יפים כאילה בצבע תכלת וצהוב (אסור לנו לבוא עם מכנסוניג'ינס,אבל הייתי מוכנה באותו רגע לעשות הכל בישביל שואו. גם עם זה אומר לחטוף צעקות ועונש) ונעלי בובהשהן כאילו מקש (לא באמת. רק ניראה ככה) ובקצוות זה צהוב,ויש פפיון צהוב. במציאות זה ניראה מדהים !לא משנה מה עשיתי,כמה תשומת לב ניסיתי לימשוך,וכמה שצחקתי מבדיחות של אחרים וסיפרתי בדיחותבעצמי,עדיין הרגשתי בפנים מושפלת. "אז את מי את אוהבת ?" אורן שאל בהפתעה. נבהלתי ושתקתי."נו קדימה . אני סיפרתי לך" לחש. "איך אני יכולה להאמין לך שאתה באמת מאוהב בסיוון" אמרתי את זה כלכך בשקט,שהופתעתי שהוא שמע את מה שאמרתי. "אני נישבע שאני מחבב את סיוון" הוא הבליט את המילה מחבב. שמתי לב,שהוא החזיק אצבעות כשהוא נישבע. מה זה אומר ? מה יש לו ? "אני מאוהבת ב..טום" פלטתי."טום ? מי זה טום ?" "סתם איזה נער שהכרתי והתאהבתי בו. הוא ממש חמוד" . טוב,אז זה לא נחשב ממש שקר.אני בהחלט מכירה ילד בשם טום. הוא גדול מימני בשנה,ופעם הייתי חולה לו על התחת ולא סיפרתי לאף אחד.עד שיום אחד,גיליתי שהוא מטומטם. זה פשוט קרה. יש לו קשר משפחתי לשכנים שלי,וההורים שלי חברים ממש טובים של השכנים (הם באמת ממש נחמדים !) ואני תמיד פוגשת אותו באירועים שהם עושים (ימי הולדת,חגיגות לחגים וכאילה..) ותמיד דיברתי איתו,והוא היה הבן היחיד שהצליח להבין אותי. פעם אחת,ניפגשנו אצלהשכנים,ולא הרגשתי כלום. האמת,אפילו הרגשתי מאט גועל . "שקרנית" אורן עורר אותי ממחשבותיי. איך הואיודע ?! "אני לא מספרת !" סיננתי,והתעלמתי מכל נסיונותיו לשכנע אותי לספר לו . השיעור התחיל. ניפתרתימימנו,חשבתי. לאחר כמה דקות מתחילת השיעור,המורה החליטה להעביר אותי מקום. מעכשיו,אורן וסיווןיושבים מאחוריי. סוף סוף אני לא צריכה כל כך להשתדל שלא להביט בהם . העברתי את המשך היום,בקצת יותר קלות,אבל עדיין היה לי קשה . חזרתי הבייתה במהירות . בדרך כלל אני הולכת עם חברה שלי,ושתינו לוקחות את הזמן. עכשיו ביקשתי והלכנו מהר ובקושי דיברנו. ניכנסתי ישר לפייסבוק (כרגיל). תמונת הפרופילשלי כזאת מכוערת. אני כזאת מכוערת. לפתע שמתי לב שאורן מחובר. הלב שלי התחיל ליפעום בחוזקה. מהלעשות ? ליכתוב לו משהו ? ועם כן,אז מה ליכתוב ? ליכתוב לו שאני אוהבת אותו ? לדבר איתו רגיל,כמו אלסתם ידיד ? לדבר איתו על סיוון ? התחלתי להקליד : "היי. מה קורה ?" כמו שאני פותחת כל שיחה . עמדתי לילחוץ על אנטר,ולפתע שמתי לב שהוא התחיל ליכתוב משהו. "רוצה" ככה הוא התחיל. "שניהיה" הוא המשיךליכתוב. זה קורה ? אבל הוא מאוהב בסיוון ... זה בטח לא זה. למרות שהייתי בטוחה שמיליון אחוז שזו לא הצעתחברות,הלב שלי לא הפסיק ליפעום. "חברים" אורן השלים את המשפט שרצה ליכתוב. יכולתי להישבע שהלבשלי קפא במקומו לרגע. כשהלב שלי חזר לתפקד,הוא פעם במהירות ולאט לאט קלטתי מהקרה פה עכשיו .
