|
פרק 2 - מסיבת פיג'מותהגעתי לפני כולם,שעה לפני שהמסיבה התחילה. אמא שלי יכלה להסיעה אותי אל ליטל רק בשעה הזאתכי היא הייתה צריכה ללכת,ולא הייתי מוכנה ללכת ברגל אל ליטל בשיא החום. הכנתי עם ליטל לו"ז למסיבה,ולאחר מכן ישבנו בשעמום על שתיי כיסאות מתנדנדים שהיו לליטל בחצר,וחיכינו בשעמום לבנות. גרייס הגיעה ראשונה מבין שאר הבנות,ולאחר מכן סופי. לונה התקשרה והודיעה שהיא תאחר בחצי שעה. בסךהכל העברנו את המסיבה בכיף גדול. היה מדהים ! ואז הגיעה הסוף. עשינו "אחוות בנות". זה מין סוג של משחקכזה,שבו כל בת אומרת סוד גדול שלה כדיי להראות לשאר הבנות שהיא סומכת עליהן. "אני מאוהבת בבן"אמרה גרייס במהירות. כל הבנות היו בשוק. "אבל אנחנו שניי הפכים. הוא כל הזמן מקלל,ואני בחיים לא קיללתיואני מצטיינת בלימודים. הוא בטח חושב שאני חננה" כל הבנות הקשיבו וניסו לעזור. ורק אני,לא הייתי מרוכזת.הסוד שלה לאומת הסוד שלי זה כלום. לא התכוונתי לספר את הסוד. ממש לא. אבל מצד שני,עם הן מצליחותלסמוך עליי אני אמורה ליסמוך עליהן. לא ?! "תורך" קולה של סופי ניפץ את מחשבותיי. לקחתי נשימה עמוקה "אני מאוהבת במישהו מהכיתה" אמרתי בקול רועד. "מי ?" שאלה לונה בחוסר סבלנות . "א-ו-ר-ן" אייתתי. לאהיה לי אומץ לומר את השם. הבנות חיברו את האותיות במוחן,ונרתאו לאחור כשהבינו שמדובר באורן. "אורן ?"שאלה גרייס בתדהמה. הנהנתי בראשי להסכמה. מכל הבנות,הבטתי דווקה בגרייס. שנה שעברה הוא הציעהלה חברות,והם היו חברים שבועיים. "סתם שתדעי,אבל בשיא הרצינות עכשיו..הוא הציעה לי חברות שוב בסופ"ש" רציתי ליבכות ממה שגרייס עכשיו אמרה. זה היה קשה לשמוע. "באמת ?!" פלטתי בקול עצוב ביותר."כן. את יודעת כמה פעמים הוא הציעה לי חברות השנה ? אני זוכרת שכשניפרדתי מימני אמרתי לו שיש הרבהדגים בים,אבל שהוא לא הדג בישבילי" ציחקקה גרייס אבל לי ממש נעלם המצב רוח. "לא נורא" אמרתי לעצמי.המסיבה ניגמרה וחזרתי הביתה. כל הדרך חזרה חשבתי על מה שגרייס אמרה. הבנתי גם שאורן שיקר לי.הוא סיפר לי שהם ניפרדו יחד,לא שהיא ניפרדה מימנו. הוא אמר שהוא כבר לא אוהב אותה. חזרתי הביתהוניכנסתי מידית לפייסבוק. אויש יופי. הוא מחובר.לאומת שנה שעברה,אני השתנתי. פעם לא היה לא הרבהאומץ. לא הייתי מקללת ביכלל,והייתי בוכה בסתר כשהיו ממש מעליבים אותי. עכשיו אני כבר שונה לגמרה.עזרתי אומץ וכתבתי לו "למה לא אמרת לי שהצעת לגרייס חברות בסופ"ש" כתבתי במהירות וחיכיתי לתשובה."אני מה ? לא הצעתי לה חברות !" זו הייתה התשובה. הייתי בשוק. עוד שקר מבית גרייס. "אני ביכלל לא אוהבאותה" תגובתו החדשה עוררה אותי. "אז את מי אתה אוהב?" עזרתי אומץ וכתבתי. לאחר שעה של שיכנועיםהצלחתי ליסחוט מימנו רמזים. "היא יושבת קרוב אליי,ויש לה שיער בהיר" ישר חשבתי עליי. הלב שלי פעםבחוזקה. יכול ליהיות שזאת הצעת חברות ?! "אני מחבב את סיוון" הוא כתב עוד תגובה. הייתי צריכה לדעת.אחת הבנות הכי יפות בכיתה. אני כל כך שאנת אותה. היא כזאת פקצה. יש לה שיער בדיוק כמוני,רק יותריפה,ועניים חומות. "אז למה אתה לא מציעה לה ?" שאלתי. למרות הכל,אני מאוהבת בו. אני רוצה שהוא יהיהמאושר.אז מה עם הוא לא איתי,הוא מאושר. "טוב חייבת לזוז" כתבתי בשיא המהירות,מבלי לבדוק מה הוא ענהלי,וסגרתי את המחשב. מה אני עושה עכשיו ? למרות הידיעה שהוא לא אוהב אותי,לא הפסקתי לחלום על אורןבלילה. חלמתי על מה היה קורה עם היינו יחד. איזה כיף היה יכול ליהיות לנו.אבל כניראה שזה לא יקרה.
|
