בס"ד

א

אזהרות חמורות בדיני ריבית:

א)   המלווה בריבית כאילו כופר ביציאת מצרים ובאלוקי ישראל (בבא מציעא עא)

ב)    המלווה בריבית כאילו עבר כל העבירות שבתורה. (שמות רבה לו-יג)

ג)     העובר בריבית יותר ממה שמרוויח – מפסיד ( ב"מ עה)

ד)    העובר בריבית נכסיו מתמוטטין ואינם עולין לו עוד (ב"מ עא)

ה)   המלווה בריבית הרי הוא כשופך דמים ונענש מידה כנגד מידה (יחזקאל יח יג)

ו)      המלווה בריבית ימות ח"ו ויהיו בניו יתומים (בעל הטורים שמות כב-כג)

ז)     רבי מאיר אומר שהמלווה בריבית אין לו חלק במי שפקד על הריבית (מכילתא דר' ישמעאל משפטים יט)

ח)   יברח אדם מאיסור ריבית כשם שבורח מהנחש (ילקוט מעם לועז ויקרא כה, לד)

ט)   המלווה בריבית אינו קם בתחיית המתים ולא זוכה לעולם הבא (מדרש רבה – שמות לא ו)

י)     עוון ריבית – אף ביום הכיפורים שהוא עומד ובוכה, אינו זז מעבירה זו שאין לה הפסק (הגר"א מעשר, רב אות יג)

יא) עוון ריבית חמור יותר מאכיל חזיר (פלא יועץ ערך ריבית)

יב) גם אם ישיב את הריבית ויבקש מחילה, יצטרך להתענות 40 יום (אורחות צדיקים – שער התשובה)

ויש עוד רבים ותקצר היריעה מלהביאם ולא כתבנום כדי להפחיד ח"ו, אלא להראות חומרת הריבית.

ולא מצאתי הלכות שנכתבו עליהם כל כך הרבה דברי אזהרה כמו בהלכות ריבית.

ב.

סוגי ריבית

בניגוד למה שחושבים רוב העם, שמכירים הריבית בממון, יש דברים נוספים שבהם עלול לעבור על איסור ריבית. ואלו הם:

א)     ריבית בממון

ב)     ריבית בחפצים

ג)      ריבית במלאכה

ד)     ריבית דברים

א)    ריבית בממון: נוגע רק במטבע רשמית של המדינה – שקלים בישראל, דולר בארה"ב, יורו באירופה וכדו'.

במידה שמלווה לחברו 1000 שקלים בארץ ישראל בתנאי שיחזיר לו 1200 שקלים בסוף השנה, הרי זאת ריבית קצוצה מדאורייתא! כיוון שקצצו את הריבית מלכתחילה.

ישנן דרכים נוספות שתהא זו ריבית קצוצה. בהן נדון בהמשך.

ב)    ריבית בחפץ: כל דבר שמלווה לחברו, חוץ ממטבע המדינה, נחשב כחפץ.

    כולל דולרים (עפ"י רוב הפוסקים של ימינו)

    כל מטבע חוץ שמלווה בישראל – מוצר מזון, זהב, אבני חן  

    וכדו', אסור להלוות בהם תמורת תוספת (בהמשך נביא דיני

    סאה בסאה)

ג)     ריבית במלאכה: לא יעשה מלאכה לחברו, כדי שאחר יעשה עימו חברו מלאכה קשה יותר.

כגון: יעזור לך לבנות סוכה בתנאי שאתה תעזור לו מחר לבנות את הסוכה שלו שהיא גדולה יותר., אסור. (אבל אם אמר לו ולא עשה תנאי – מותר).

או אישה האומרת לחברתה: אני אשמור לך על הילדים 4 ימים שאת נוסעת לחופשה – בתנאי שאת תשמרי לי על הילדים כשאני אסע והיא נוסעת ל-6 ימים – אסור.
אבל אם לא עשתה תנאי – מותר (יורה דעה קס, ט).

ד)    ריבית דברים: המברך אדם לשלום בגלל שנתן לו הלוואה –

    אסור. (אבל אם היה נוהג לברכו לשלום, או שלא מברכו    

    לשלום בגלל ההלוואה – מותר).

    או שמכבד בעליה לתורה וכדו' בגלל ההלוואה – אסור. אבל

    אם היה רגיל לעשות זאת מותר. שניכר שלא בגלל ההלוואה.

    (יורה דעה קס, יא)

ג.

ריבית קצוצה וריבית דרבנן

א) ריבית קצוצה תחול רק כשקצצו מראש את הריבית. כגון:

    הלווה 1000 ₪ בנאי שיחזיר 1200 ₪ - כאן ה- 200 ₪ -

    ריבית שנקצצה מראש.

ב) הרוחת זמן: שהיה צריך להחזיר את ההלוואה ומבקש תוספת

    זמן והמלווה מסכים להוסיף לו זמן רק אם יוסיף לו תוספת

    בכסף. גם זה ריבית קצוצה (לפי הרי"ף והרמב"ם זוהי

    ריבית דרבנן ולפי רוב הפוסקים – ריבית קצוצה מן התורה.

    וכך פוסק השולחן ערוך להלכה (ש"ע סימן קס"ו – ב – עין

ג) אם נתן פיקדון להלוואה ללא ריבית, כגון: פרדס של תפוזים.

    והמלווה אכל מהפירות בלי לשלם, הפירות שאכל זה ריבית

    דרבנן.

    אבל אם סיכמו שהמלווה יאכל מן הפירות, הרי זה לדעת רוב

    הפוסקים מדאורייתא. כיוון שקצצו מראש.

    ויש גם לחוש לדעת התוספות שם, שגם אם לא סיכמו

    מראש, שיאכל.

    אבל, היה המנהג באותו מקום לאכול מפירות הפיקדון או

   להשתמש בו, גם זה מן התורה (ונותר בדעת יחיד, אבל

    ריבית דרבנן זה ודאי).

ד.

שותפים לעבירה בריבית

א) המלווה בריבית עובר ב-6 לאווין (הרמב"ם הל' מלווה ולווה

    פ"ד הלכה ב)

    ויש אומרים שעובר גם "בפני עיוור לא תיתן מכשול".

ב) הלווה עובר ב-3 לאווין.

ג)     ערב להלוואה שיש בה ריבית גם עובר על איסור ריבית

   (שו"ע ק"ס ס"א)

ד)    גם עו"ד או נוטריון המאשר עסקא או הלוואה שיש בה

    ריבית – עובר. שהרי הוא כעד.

ה)   כל מי שמתווך בין הצדדים – עובר (ש"ך ק"ס סק"א)

    ו) גם מתווך דירה או חנות של שכירות או מכירה, אם יש  

       בתנאי התשלום ריבית – עובר.

ה.

הלוואה לגוי

א)     איסור ריבית שייך רק אם המלווה והלווה יהודים (ש"ע ס'

    קנ"ט ס"א)

ב)     מותר לקחת הלוואה מגוי ולשלם ריבית.

ג)      מותר להלוות לגוי בריבית. ויש אומרים שמצווה ו7חייב לקחת ממנו ריבית (משום לנכרי תשיך)

אבל אם הגוי חברו או שיש לו טובת הנאה ממנו, מותר לכתחילה.

ד)     וכותב הרמב"ם שטוב לא להלוות בריבית כלל, גם לא לגוי

    (כספו לא נתן בנשך)

ה) מצווה להלוות ליהודי בחינם מאשר לגוי בריבית – ואם

    מפסיד הרבה, מותר להלוות לגוי.

ו)      יהודי שאינו שומר תורה ומצוות ואפילו מחלל שבת להכעיס, אסור להלוות או ללוות ממנו בריבית ( לעניין הריבית הרי הוא יהודי לכל דבר – הרמ"א סק"ד)

ז)     גם לקראי אסור ללוות ולהלוות בריבית.

ו.

כספי צדקה

א)     כספי יתומים או ארגון צדקה ציבורי, מותר לו להלוות גם

    ליהודי בריבית דרבנן. אבל בריבית מהתורה אסור (ש"ע ס'   

    ק"ס סע' יח)

ב) אדם הרוצה ללוות כסף מאדם פרטי או גוף פרטי אפילו 

    לצורך צדקה – כגון - להאכיל ולהלביש יתומים, או להכנסת

    כלה – אסור לגמרי גם לא בריבית דרבנן.

ב)     מלווה שלוקח ריבית ומתחייב שאת הריבית יתן לצדקה אסור. גם אם זאת ריבית דרבנן (הרמ"א ס' ק"ס סי"ד)

ז.

אלו שמותרין ואלו שאסורין

להלוות בריבית דרבנן

א)     יתום מאב מותר בריבית דרבנן

ב)     יתום רק מאם – אסור.

ג)      יתומים גדולים שיכולים להתפרנס לבד – אסור.

ד)     יתומים עשירים מותר שלא הבדילו בין עשיר לעני וכדאי שימנעו.

ה)     אלמנה אפילו אין לה במה להתפרנס – אסור.

ו)      חרש ושוטה יש להם דין יתום, ומותר להלוות את כספם בריבית דרבנן.

ח.

ריבית בהחזרת מוצר

א)     תוספת בכמות – אסורה גם אם השווי בכסף נשאר.

למשל – אדם  שהלווה לשכנו 4 קילו סוכר ששווים 20 ₪ ובינתיים ירד המחיר ו-5 קילו סוכר שווים 20 ₪, אסור לו להחזיר יותר בכמות. אלא יחזיר  רק 4 קילו.

ב)     תוספת באיכות – אסור למי שלווה בקבוק קולהRC  להחזיר

    בקבוק קוקה קולה שנחשב איכותי יותר וגם יקר יותר וכדו'.

ג)      מקום שהמחיר בו יקר יותר – אסור לאדם לקנות לחברו  

    פחית שתיה בסופרמרקט ולומר לו כשנגיע למירון תקנה לי  

    אתה. ששם אותה פחית בודאי עולה יותר.

ד)     זמן שהמחיר בו יקר יותר – מי שלווה ק"ג אבוקדו בעונה,

אסור לו להחזיר שלא בעונה כיוון שהמחיר יהיה ודאי יקר   

    יותר.

המלצה:

בהלוואת חפץ, טוב שיתנו את ההלוואה לפי השווי בש"ח במידה וזה בישראל וכך יוכל להחזיר לו לפי השווי.

ט.

דיני סאה בסאה

סעיף זה קשה להבנה מבחינה רגשית ומעורר התקוממות רבה אצל רוב העם.

למרות זאת, נפסק להלכה עפ"י כל הפוסקים ואין חולקין עליו.

א)     כותב הש"ע: אסור ללוות סאה בסאה אפילו לא קצב לו זמן לפרעון.

     וכן כל דבר חוץ ממטבע כסף היוצא בהוצאה, דשמא

     יתייקרו ונמצא שנותן לו יותר ממה שהלווהו. (ש"ע יורה

     דעה קס"ב ס"א)

    כותב הש"ע שאסור ללוות מאדם, שכן, או חבר וכדו', כל

    מוצר כגון בקבוק יין או שק תפו"א או אפילו דולרים בארץ

    ישראל גם אם יחזיר לו בדיוק את אותו בקבוק היין מאותה    

    חברה, או שק תפו"א באותו משקל בדיוק או 100 דולר

    ויחזיר לו 100 דולר בחזרה.

    מכיוון שעלולין להתייקר ונמצא שהחזיר יותר ממה שלווה

    (הכוונה בארץ ישראל בדולרים שהיו שווים למשל 300 ₪

    ויתייקרו ועכשיו הם שווים 320 ₪.

        חשוב להבין שהאיסור ללוות הוא מלכתחילה וגם אם החזיר

        ולא התייקרו, עדיין עובר על סאה בסאה.

ב)     ישנם ארבע אופנים שבהם היה מותר ללוות סאה בסאה:

א.     אם יש ללווה דולר 1 יהיה מותר ללוות עליו אפילו 1000 דולר. או אם יש לו תפו"א 1 מותר לו ללוות עליו אפילו שק שלם.

ב.     אם המוצר הזה קיים בשוק ויש לו מחיר קבוע שברור לנו שלא ישתנה, מותר. וזה נקרא – יצא השער. (שו"ע קס"ב ס"ג)

ג.      שיקבעו החוב לפי השווי בזמן ההלוואה. וכך, יחזיר לו את השווי בזמן ההלוואה גם אם יעלה המחיר – מותר.

(שם)

ד.     דבר מועט שלווה דבר מועט ששויו פחות מכיכר לחם

    ואין העולם מקפידין. (הרמ"א סימן קס"ב ס"א)

    אולם יש לציין שהש"ע לא הבדיל בין דבר מועט

    להרבה ולכן אולי יש מקום לספרדים ולבני עדות

    המזרח להחמיר ולהיזהר גם בדבר מועט.

פיתרון

טוב שבזמן ההלוואה יקבעו את מחיר המוצר בזמן ההלוואה ויתנו ביניהם שאם יעלה המחיר, יחזיר לו בשקלים עפ"י המחיר בזמן ההלוואה. ואם ישאר המחיר, מותר יהיה לו להחזיר את המוצר.

ואם זהו מוצר כמו שק תפו"א וכדו', יתן לו תפו"א אחד במתנה וזה נחשב כיש לו ועל זה יתן לו שק שלם רק שיחזיר לו שק באותו המשקל.

י.

תשלום מראש עבור מוצר שקונה ולא מקבל במקום

א)     אסור לשלם מראש על חפץ שקונה ולקבלו לאחר זמן. כיוון שאולי עד שיקבלו יתייקר החפץ והלקוח יקבל את החפץ במחיר הקודם ונמצא שהלווה למוכר והמוכר מוסיף לו בגלל ההלוואה. (ש"פ ס' קעה)

   בתנאים מסויימים יהיה מותר.

   נפרט בהמשך.

   דוגמא:

   בעל חנות באלעד פרסם מבצע על תנוא אפייה של חברה  

   מסויימת שיימכר ב-1700 ₪ במקום 2450.

   כשבאנו לקנות, אמר בעל החנות שהמוצר אזל ויקבל שוב 

   ביום רביעי הבא. בעל החנות הציע שאם נשלם עכשיו   

   יתחייב לשמור לנו תנור במחיר המבצע.

   וזה אסור לחלוטין. כיוון שהמחיר יכול לעלות ונמצא 

  שהרווחתי מזה שהקדמתי את התשלום.

ב)     יש לציין שבדומה לסאה בסאה גם אם המחיר לא יעלה  

    יעבור, כיוון שהאיסור הוא מלכתחילה עבור איסור ריבית.

דרכים המותרים לשלם מראש

א)     אם יש למוכר את המוצר ואפילו אם החפץ אינו ברשותו כרגע ונמצא במחסן רחוק וכדו' – מותר.

ב)     אם החפץ קיים בשוק במחיר שאני קונה ואפשר להשיגו בחנויות אחרות באותו מחיר.

ג)      מוצר שנעשה בהזמנה או מורכב ממספר פריטים והמחיר לא סופי, מותר.

ד)     אם המוכר והקונה סיכמו ביניהם שאם עד שיסופק המוצר יעלה המחיר ישלם הקונה את המחיר.

    בכל המקרים האלה יהיה מותר ואין כאן איסור תשלום מראש.

הבהרה חשובה

אם המוכר ביקש מהקונה הלוואה והתחייב לספק לו מוצר מסויים בעוד זמן במקום הכסף, אסור יהיה גם בכל התנאים האלה.

סוגי תשלום לעניין זה

א)     אם הלקוח רק מתחייב מראש אבל משלם בזמן קבלת המוצר, מותר.

    כגון: מי שמוכר מצות בפסח ומפרסם שמי שיזמין עד ראש   

    חודש ניסן יקבל במחיר מוזל ולא מתנה זאת בקבלת כסף,

    אלא רק בהזמנה מראש, מותר. 

ב)     מי שמשלם בצ'ק מזומן אסור.

ג)      מי שמשלם מראש אבל בצ'ק דחוי לזמן קבלת המוצר, מותר.

ד)     משלם רק חלק קטן מהסכום רק להראות רצינות, מותר.

ה)     הרוצה לקנות למשל 10 מוצרים דומים ולמוכר יש רק 5 ולא את כל ה-10, לא נחשב שיש לו – ואסור.

ו)       אם המוכר בעל מלאכה ויש לא את החומרים למוצר, אך להשלמת המוצר צריך עוד 2 פעולות, מותר ונחשב שיש לו. (שו"ע ס' קע"ה ס"ד)

ז)       אבל אם צריך להשלמת המוצר עוד 3 פעולות ויותר – אסור. לכן מי שמדפיס ספר,יש מקום להחמיר ולתת מראש רק חלק מהכסף להוכחת רצינות.

יא.

תשלום מראש כשמקבל את המוצר במקום

א)     אסור למוכר להציג שני מחירים: אחד למזומן ואחד

        לתשלומים.

     ב) ודאי שאם הציג מחיר במזומן, אסור למוכר להוסיף למחיר

         אם רוצה הקונה לקנות באשראי.

ג)      במידה ומחיר המוצר מראש באשראי והקונה רוצה לשלם

    במזומן, מותר לעשות לקונה הנחה.

ד) אבל אם הקונה מתחרט ורוצה בכל זאת לשלם באשראי –

    אסור יהיה חזור למחיר הגבוה.

ה) לכן טוב שבעל החנות ישאל את הלקוח איך הוא רוצה לשלם

     ולפי זה יקבע את המחיר שיאמר לו.

המלצה

טוב שכל בעל עסק שמתעסק גם במזומן וגם בתשלומים, יעשה "היתר עיסקא", ברית פנחס, וימנע מעצמו לעבור על הרבה איסורי ריבית.

יב.

ערבים בעניין ריבית ובכלל

ישנם שלושה סוגי ערבים:

א)     ערב רגיל – שבמידה והלווה לא שילם את החוב, יכול המלווה לתבוע את הערב רק אחרי שמיצה את כל ההליכים מהלווה ומוכיח שאין אפשרות להוציא החוב מהמלווה.

    ב) ערב קבלן – שבו המלווה יכול לתבוע את ההערב בלי לפנות

        ללווה או לתבוע את הלווה לפי רצונו ולפי צורך העניין.

ג) ערב שלוף דוץ – שיכול המלווה לתבוע רק את הערב ולא

     יכול לתבוע את הלווה עצמו. (ש"ע ס' ק"ע ס"א בדבר

     המפרש – מסכת יבמות ק"ט עמ' ב)

נספח:

א.    ערב שלוף דוץ מצוי הרבה מאוד בימינו. כגון – אדם 

            ששוכר חדר במלון, או רכב, ומשתמש בכרטיס אשראי  

            של חברו והוא ישלם לחברו בחזרה. ועוד דוגמאות    

            רבות. יהיה אסור לשוכר לתת תוספת או מתנה או כל

            טובת הנאה שהיא לבעל הכרטיס, כיוון שהוא נחשב

            כמלווה לצורך העניין.

ב.     ישנה מחלוקת בפוסקים לגבי ערב קבלן בדין זה ויש

    מקום להחמיר. (הט"ז ס' ק"ע סק"ג – השו"ע פרק

    ס"ג  שמתירים )

ג. איסור זה חל רק כשהתשלום מתבצע בפועל דרך כרטיס

   האשראי. אבל אם משתמש בכרטיס רק לערבון, כגון – 

   לוקח ציוד לחולה מגמ"ח וכרטיס האשראי משמש רק

   כערבון שיחזיר – מותר לכתחילה.

יג.

גביית הפסדים שנגרמו למלווה כתוצאה מההלוואה

א)     הוצאות ישירות שנגרמות למלווה כתוצאה ישירה מההלוואה, מותר לגבות מהלווה ואין זו ריבית.

כגון:

א. כשהמלווה לקח מונית להגיע ללווה כדי למסור את הכסף או לגבותו מן הלווה – נחשב כהוצאה ישירה. ב

ב. שהמלווה מושך כסף מן הבנק במיוחד עבור הלווה, מותר לגבות רק את סכום העמלה שגבה הבנק וגם זה רק במידה שמשך כסף רק ללווה.

ב)     גם הפסדים ישירים כתוצאה מן ההלוואה אסור לגבות 

     מהלווה. כגון: ששבר תוכנית חיסכון והפסיד את הריבית

     שהבנק משלם, לא יגבה אותה מן הלווה. או בגלל שהלווה

     את הכסף ובגלל זה לא שילם חשמל או מיסים – וקיבל קנס,

     אסור לגבותו מן הלווה.

     אבל אם הפסדים אלה נגרמו כתוצאה מזה שהלווה לא

     החזיר את ההלוואה בזמן, מותר. ואין זו ריבית.

ג)      מה שכתבנו מותר כתוצאה מאיחור בתשלום, תקף רק אם מדובר בהפסד ישיר. אבל אם רק נמנע רווח, אסור לגבות מן הלווה. גם אם אחר בהחזרת החוב.

    כגון: שמצא בית או עסקה טובה אחרת בהזדמנות והפסידה

    בגלל שהלווה לא החזיר את ההלוואה בזמן- אסור. כיוון

    שאין כאן הפסד ישיר, אלא רק מניעת רווח.

הערה: כל מה שכתוב בפרק זה מתייחס רק בדיני ריבית ולא לדיני חושן משפט.

                                          יד.

היתר עסקא

כל האיסורים בחוברת זו מתייחסים למצב שאין בין הלווה והמלווה 'היתר עסקא'.

לכן, טוב שכל מי שמתעסק בעסקים ובממון יחתום על 'היתר עסקא' ברית פנחס.

ומוטב שתחילה יעיין היטב בקונטרס 'היתר עסקא', ברית פנחס, כדי שיבין לפחות את עיקרי ה'היתר עסקא'.

וכדאי דווקא שיעשה 'היתר עסקא' ברית פנחס כיוון שהוא כוללני יותר ומקיף את כל צורות המכשולים והבעיות העלולות להיווצר במהלך ההלוואה או העסקא.

וכן זכה בהמלצת גדולי ישראל כגון: הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרב אלישיב זצ"ל, הרב יששכר דב רוקח כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א ועוד ועוד ואין כאן מקום להאריך.

קונטרס זה לא בא ללמד את כל דיני הריבית, שהלכות רבות ותילי הלכות קשורות בו במיוחד בימינו.

אלא בא רק להקנות ללומד את יסודות הלכות ריבית,

כדי שידע להימנע ולהינצל מאיסורים חמורים אלו שכל כך מצויים.

מומלץ מאוד ללמוד, לדעת ולהבין את ספר ברית פנחס – ריבית הלכה למעשה, שהוא מקיף את הלכות ריבית בשפה קלה ונוחה ללימוד

 וגם זכה לפירסום רחב בעולם התורה

ולהמלצתם של כל גדולי ישראל.

א)   האם מותר להלוות 100 דולר ולקבל אחרי חודש 100 דולר בחזרה?

ב)    האם מותר להלוות בקבוק יין ולקבל חזרה בקבוק יין מאותו סוג.

ג)     האם מותר לשלם מראש ולקבל את המוצר כעבור זמן.

ד)    האם מותר לקנות בחנות המציגה מחיר זול למזומן ויקר יותר לתשלומים.

ה)    האם מותר לקבוע קנס על כל יום אחור בתשלום שכירות דירה או חנות?

    ועוד..