בס"ד

 

 

                                         שמות האדם - חסימה או כוח?

                                          

 

 

 

 

                                    
הצליל האהוב עלינו ביותר הוא צליל שמנו. בכל פעם שקוראים בשם שלנו, חושינו מתעוררים, ואנחנו נדרכים. השם שלנו מכיל משהו ממהותנו.

ביהדות מייחסים חשיבות רבה לשם האדם. די אם נזכור את סיפורם של אבות העם היהודי אברהם ושרה:

- אברהם נקרא בתחילה אברם והקב"ה הוסיף לו את האות ה ונקרא אברהם.
- שרה נקראה בתחילה שרי והקב"ה שינה שמה לשרה.

כאשר אדם חולה, אחד הדברים שנבדקים הוא שמו. ברור שאין לעשות זאת לבד ללא התייעצות. לפעמים צריך להוסיף אות או להוסיף שם. יש שמות מסויימים שמוסיפים לחולה -חיה, חיים, יצחק, ועוד. אך לעתים יש רק לשנות מעט. הרופאים מדווחים על ניסים גלויים שקרו כתוצאה מכך.

אין להחליף שם אלא במקרה נדיר ובמידה והשם המקורי נודע כבעייתי במיוחד. מאחר שרגע נתינת השם הוא כה חשוב. מאחר שזהו רגע בו נקבעת ע"י ההורים משהו ממהותו של הרך הנולד, יש להיזהר מאוד במקרה של רצון להחליף את השם. כי אז כאילו מוחקים את זהותו. אבל יש שמות שהם בכל זאת בעייתיים מאוד. אז מוחקים ונותנים שם חדש. בגלל רגישות העניין, צריך להיזהר מאוד ולהתייעץ בטרם עושים שינוי או החלפה של שם.

דוגמא לשמות בעייתיים: מזל, ויקטוריה, סולי, לילה, לילית, סימונה, גאיה.

בשמות אלה מייעצים לעתים להוסיף שם, או במקרה קיצוני להחליף.

האותיות שבשם האדם הם צינורות השפע שדרכם מגיע השפע לאדם (אנרגיות).

בכל אות מתבטא השפע ב-3 רבדים:

הגיית האות,
צורת כתיבתה
והגימטריא של האות (נומרולוגיה)

כותב הרשב"א, תלמידו של הרמב"ן, כי ברגע שההורים עומדים לתת שם, נזרקת בהם רוח הקודש וע"י זה הם יכולים לכוון למהות הפנימית של נפש התינוק. מה שמעיד על החשיבות שיש לתת בנתינת שם לרך הנולד.

כללים שרצוי להקפיד בנתינת שם:

- מומלץ לא לקרוא שם של נפטרים, אלא אם היה צדיק גדול או שעשו תיקון לנפטר. (הרב פתיה)
- אם ניתן שם ע"ש נפטר - רצוי להוסיף שם שני.
- אין לקרוא על שם אדם רשע או מפוקפק.
- רצוי לקרוא על שם צדיקים ואנשי מעשה.
- השורש לכל השמות צריך להיות בתורה או בחז"ל.
- שם האם משפיע גם כן בצירוף שם הילד.
- בבדיקה שם יש להוסיף גם את הכינוי. למשל: אברהם - אבי.

בשורות טובות!