אוריאל מעוז- לא מזיק ברובו, עיקר האמונה השני

העיקר השני הוא ייחוד הבורא יתברך:

"אני מאמין באמונה שלמה

שהבורא יתברך שמו

הוא יחיד

ואין יחידות כמוהו בשום פנים,

והוא לבדו אלוהינו

היה הוה ויהיה".

פירוש הרמב"ם:

שנאמין שזה שהוא סיבת הכל אחד, ואינו כאחד הזוג ולא אחד כמין ולא כאיש אחד שנחלק לאחדים רבים, ולא אחד כמו הגוף הפשוט האחד במניין שמקבל החלוק לאין סוף. אבל הוא השם יתברך אחד באחדות שאין כמותה אחדות.

וזה היסוד השני מורה עליו מה שנאמר "שמע ישראל יה-וה אלוהינו יה-וה אחד"

פירוש הרמב"ם למשנה סנהדרין פרק עשירי

ומה התלמוד אומר בעניין אחדות הבורא?

ויקרא יעקב אל בניו ויאמר: האספו ואגידה לכם... (בראשית מ"ט א) ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימים ונסתלקה ממנו שכינה, אמר: שמא חס ושלום יש פסול במיטתי כאברהם יצא ממנו ישמעאל ואבי יצחק יצא ממנו עשיו? אמרו לו בניו: שמע ישראל יה-וה אלוהינו יה-וה אחד, כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר :ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד (פסחים נ"ו א')

ומה כתוב בברית החדשה על אחדות הבורא?

אחד הסופרים שאל את ישוע: איזו מצווה הקודמת לכולן? ענה לו המצווה הקודמת לכולן היא שמע ישראל יה-וה אלוהינו יה-וה אחד (מרכוס יב כ"ח-כ"ט) ובמתיא י"ט ט"ז-י"ז:והנה איש ניגש אליו ויאמר אליו: מורי הטוב ואמר אליו: למה קראת לי טוב? אין טוב כי אם אחד האלוהים וכן במרכוס י י"ח ובלוקס י"ח י"ט.

ובמתיא כ"ג ט' נאמר: ואל תאמרו לאיש בארץ "אבי אתה" כי אחד אביכם הוא אשר בשמיים

והשליח שאול אומר: כי אחד הוא האלוהים (רומים ג' ל')

וכי אין אלוהים זולתי אחד(1 קורינתים ח' ד')

אל אחד ואבי כל אשר הוא על כל ודרך הכל ובכל (אפסים ד' ו')

ובחזון יוחנן י"א י"ז נאמר "מודים אנו לך, יה-וה אלוהים צבאות, אשר הווה ואשר היה ואשר יבוא"

ובהמשך "ואשמע את מלאך המים אומר: צדיק אתה יה-וה אשר היה ואשר אהיה " (חזון יוחנן ט"ז ה')

וכך שוב עינינו רואות שהנצרות והיהדות הולכות יד ביד בענייני "אחדות הבורא" ועל אמונת השילוש אשר נתפסה אצל אחינו הנוצרים, נדבר במקום הראוי בהמשך.

כעת אצטט שני מאמרים מן התלמוד מסכת חולין נ"ט ב' וס' א':

אמר הקיסר לרבי יהושוע בן חנניה:

אני רוצה לראות את אלוהיכם

אמר לו רבי יהושוע:

אינך יכול לראות אותו!

אמר הקיסר:

אני אראה אותו!

לקח רבי יהושוע את הקיסר החוצה אל השמש באמצע קיץ ואמר לו:

תביט בשמש!

אמר הקיסר:

אינני יכול.

אמר רבי יהושוע:

השמש, שהיא אחד מן המשרתים העומדים לפני הקדוש ברוך הוא

אתה אומר שאתה לא יכול להביט עליה,

אז כך גם בבורא לא תוכל לראותו.

מכאן עולה התמיהה:

אם הקיסר האמין שיש אלוה, בוודאי ידע שהוא לא יוכל לראותו.

אבל הפירוש חז"ל הוא כך:

הקיסר בעצם רצה לדעת אם הבורא הוא אחדות פשוטה או אחדות של שילוש.

'אני רוצה לראות את אלוהיכם'

פירושו: הסבר לי אם הבורא הוא אחדות פשוטה או אחדות של שילוש.

'אינך יכול לראות אותו'

פירושו לא תוכל לדעת זאת בדרך של מראה עין.

בהכרזתו ההחלטית של הקיסר 'אני אראה אותו'

התכוון לומר 'אתה מחכמי היהודים, תסביר לי ואבין'

ורבי יהושוע כמו משיב:

'אני מסביר לך, אתה רוצה לדעת את עצמות הבורא יתברך, הסתכל בשמש והגד לי אם השמש אחדות פשוטה או משולשת'

אמר לו 'אינני יכול'

כלומר לא אוכל לדעת זאת.

ותשובת רבי יהושוע אפשר להציגה גם כך:

'וכמו השמש, שתוכל לראותה אך לא תוכל להשיג את עוצמתה, הקדוש ברוך הוא שאין עין יכולה לראותו על אחת כמה וכמה לא תוכל להשיג את עצמותו!'.

ובמסכת בבא בתרא דף ט"ז עמוד ב':

'רבי שמעון בן יוחאי אומר:

אבן טובה הייתה תלויה בצווארו של אברהם אבינו,

שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא.

ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם,

תלאה הבורא בגלגל החמה'

המאמר הזה גם הוא אינו כפשוטו וחז"ל מפרשים:

אברהם אבינו היה הראשון אשר הכיר באחדות הבורא. ה'חולה' המדובר הוא החולה בנפשו, זה אשר יש לו ספק על דבר אמונת הבורא ואחדותו. כאשר ראה אברהם ושמע את סבלו היה מדבר עימו ומיד נתרפא והכיר באחדות הבורא.

בשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם,לא נשאר שום אדם שיכול ללמד בצורה מוחלטת את אמונת הבורא ואחדותו.

והבורא 'תלאה בגלגל החמה' פירושו:

מי שרוצה לדעת ולהשיג את עצמותו של הבורא יתברך, יתחיל בברואיו, כמו השמש שהיא ממבחר ברואיו.

אם יוכל לדעת את עצמותה של השמש אז יוכל להשיג את עצמות הבורא.

ממאמרי התלמוד הללו ניתן להבין שהאדם המורכב מגוף ונפש אין הוא יכול להשיג את עצמותו של האל. ולא זו בלבד שאינו יכול להשיג את עצמותו של האל אלא שסכנה גדולה מרחפת על מי שמתכוון לעשות כן, ככתוב בספר שמות י"ט פסוקים כ"א-כ"ב:

'פן יהרסו אל יה-וה לראות ונפל ממנו רב. וגם הכוהנים...פן יפרוץ בהם יה-וה'.

ופירוש הדבר:

פן יעפילו וירצו להשיג מעצמותו של האל, לא רק שלא ישיגו מאומה אלא יכשלו בוודאי.

'ונפל ממנו רב'

פירושו:

שאם יתבוננו בעצמותו של האל, יכשלו ויפלו אחור עד שיבואו חס וחלילה לעבוד עבודה זרה.

גם הכוהנים, שהם מקודשים יותר משאר העם, 'אל יהרסו לעלות אל יה-וה''

פירושו:

אל יעיזו לעלות אפילו במחשבה שניתן להשיג מעצמותו של האל – פן יפרוץ בהם.