x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 

 

 

 

 

 
 
    ראשי
    תפילה
    הבהרה
    חשיפת המערה - הסרט
    מן העתונות
    צירופי מקרים
    בעקבתא דמשיחה
    קול קורא הספר
    תהילת החיים
    רייקי
    אל תלחצו כאן
    צור קשר
    פורום
תהילת החיים
פרק ב' - ההפתעות
 ãכל הזכויות שמורות - אוריאל מעוז
 


בין ההודעות של האנשים בפורום היתה ההודעה הבאה:

אלו-הים היקר..
שלח נא ברכה לילדתך
שמור עליה בכל כחך.
אלו-הים..
למרות שהגיעה מהר אליך
חבק אותה בשבילנו
כי..אנו לא הספקנו..
תן לה עוד כמה דקות לחזור להתפרד...מאתנו.
אלו-הים...
בקשה אחת לנו אליך
רומם אותה מכל עמך
לא חטאה הילדה
לא פשעה
רק לחיות כל כך רצתה.
אלו-הים היקר...
סוכך עליה באורך
הגן עליה עם מלאכך.
אלו-הים היקר..
דאג לנשארים מאחור
חזק אותם ...הרפה מהמכאוב.
אלו-הים היקר
למה לקחת את הילדה...מהאוהבים אותה
אלו-הים היקר..
הנסתרות לאלו-הים..אבל אנו עמך מחכים..
עד מתיי יגמרו ככה חיים...


נפעם על השיר הכל כך אמיתי שבא מתוך עמקי הלב והכאב כתבתי לו מיד הודעה:

אני לא מכיר אותך אבל מאוד התרגשתי לקרא את שירך .
אני רוצה ברשותך להשתמש בו כשיר לזכרה כי הוא פשוט נפלא.
אך אינני יודע את שמך המלא על מנת לציין את היותך הכותב.
תודה רבה על תמיכתך ותמיכת כל חברי הפורום אני ממש מרגיש את אהבתכם וזה עוזר לי להמשיך לנסות לעבור את זה.
תודה שוב
אור וטוב
אוריאל מעוז

תשובתו השאירה אותי פשוט ללא מילים, ועדיין תוהה מי הוא הכותב:

איני יודע כעת מה לכתוב
כל כך מחזק אותך אח יקר...
מחזק ויוצא מחוזק...
מקווה להיות לך לעזר בכל אשר תבקש מכל הלב...
קבל את חיבוק אוהב
מחבר.
בקשתי מחבר טוב שלי לנסות לאתר את האדם הזה על מנת בכל זאת לדעת את שמו, כי כאמור את השיר הזה אני לקחתי כשיר לזכרה ואינני רוצה לכתוב דברים ללא שם אומרם אולם כל ניסיונותיי עלו בתוהו. שוחחתי עמו בטלפון אך הוא עדיין סרב להזדהות בשמו ואמר לי שהוא כתב את השיר מתוך עמקי כאבו וליבו והוא נותן לי את הסכמתו להשתמש בשיר הזה.

אז אלמוני יקר - חבר יקר:

תודה! וגם זו מילה קטנה מדי להביע את רגשותיי... אתה לא מסוגל להתחיל לתאר לעצמך מה זה עשה/עושה לי כל פעם שאני קורא את השיר הזה. השיר הזה נמצא במחשב שלי על שולחן העבודה לצידה של תמונות אחותי כך שאני רואה אותו כל פעם שאני מדליק את המחשב. תודה! תודה! תודה!

ידוע כי תחרות יש בין ה"פורטלים" השונים בעולם הווירטואלי ובייחוד בין פורומים מתחרים על אותו קהל יעד אך בזמן כאב האחדות מופיעה:

אוריאל היקר,
קבל זר תנחומים לזכרה הטוב של אחותך, תהילה ז"ל,
בשם קהילת הרייקי של וואלה, וזה המעט שבמעט.
עודדתי את חברי הקהילה שאני מנהל לשלוח רייקי (ברשות) כל אחד בדרכו ובזמנו, או להצטרף ליוזמה של קובי, בחצות, עבורך
ובני משפחתך ועבור הפצועים ומשפחותיהם, כמו גם משפחות
הקורבנות.
יוסי רז

כאן המקום להסביר מהו רייקי:

רייקי הינה טכניקת ריפוי באנרגיה גבוהה, בהנחת ידיים עדינה, המקלה על כאבים ומחלות כרוניות, מפיגה מתחים ומשפרת את יכולתו הטבעית של הגוף לרפא את עצמו.

זוהי אנרגית חיים אוניברסלית, המשפיעה עליך בו זמנית בכל המישורים: הפיזי - הנפשי - הרגשי - הרוחני.

זוהי אנרגית חיים ואהבה אשר מאזנת אותך ומחברת אותך מחדש להרמוניה הטבעית שבתוכך.

כל אחד יכול ללמוד רייקי.

רייקי הינה גם דרך חיים על פי מס´ עקרונות:
1. רק היום ארפה מהכעס.
2. רק היום ארפה מהדאגה.
3. כבד את הוריך, מוריך, חבריך וכל הסובבים אותך.
4. הראה הכרת תודה על כל דבר.
5. הרווח לחמך ביושר.

כל מי שלמד רייקי בדרך כלל מטפל בעצמו לפחות פעמיים ביום ומשתדל לטפל גם באחרים.


לרייקי המסורתי 3 שלבי לימוד:

השלב הראשון בו לומדים את הטיפול העצמי, הטיפול הבסיסי, הטיפול בכאב ממוקד, הטיפול במערכת החיסונית וההורמונאלית והטיפול המלא.

בשלב השני לומדים סמלים אנרגטים: הסמל הראשון - סמל הכוח השני - סמל המנטאלי והשלישי - הסמל לטיפול מרחוק.

בשלב השלישי - שלב המאסטר לומדים את הסמל הרביעי - סמל המפתח וכן כיצד לבצע את ה``חניכות`` או הכיוונונים על מנת לחבר אנשים אחרים לאנרגיית הרייקי...

[ודרך אגב, מאז יש לנו שיתוף פעולה פורה בין הפורומים....]

תוך כדי קריאת ההודעות של האנשים כתבתי שוב הודעה קצרה:

אחותי, עד גיל 12 הייתי בן יחיד ואז הגעת לחיי...
שמונה עשרה פלוס שנים גדלתי לצידך והרבה אור הכנסת לחיי...
היום האור כבה על פני הארץ.
הרעיפי עלינו מטובך בפני בורא העולם ושמרי על עצמך שם עם המלאכים.
אחיך האוהב
אוריאל.

ניסיתי לחשוב מה לומר על תהילה בהספד אך מילים לא יצאו...
לא בכתב,
לא בעל פה.
וכי מה אפשר לומר?
כל כך הרבה חוויות עברתי איתה שמילים לא יוכלו לתאר
וגם אלו חוויות אישיות ביני לבינה שלא בהכרח אנשים אחרים יבינו.
על מלחמות מים בסלון של הבית שלי?
מי יבין שנקרענו מצחוק למרות הבלגאן (אל תנסו בבית) את מי זה מעניין ליד גופתה?
על טוב ליבה?
כשאני זוכר גם את העצבים שהיתה מביאה לי?
אז את ההספד שמרתי בליבי...

וכך נסעתי ללוות את אחותי בדרכה האחרונה.

 
 
    
 
 
 
 מונה המבקרים בחסות Postool
האתר נבנה ע"י מיכל יצחק-הלוי halevym@bezeqint.net
אתר "התעוררות"