Kookla

"תינוק עם שפם ? , לא יכול להיות " הוא אמר

"מה לא יכול להיות ? ראיתי אותה מגלחת אותו בפגייה " היא ענתה לו .

"את בטוחה שזה היה תינוק ? "

"אני כבר לא בטוחה בכלום " היא ענתה "תנתק לי את הקטטר , אני הולכת לישון " .

תמי ויוסי בילו את אותו לילה בחדר לידה, הריון ראשון , צירים ראשונים , התרגשות .

לאחר שלוש שעות של צירים ושתי זריקות אפידורל זה נגמר , בן, 3,450 , הם קראו לו נחמיאס על שם המוכר במכולת שלהם שתמיד נתן להם לקנות בהקפה . בתמורה הבטיחו לו שאם זה יהיה בן הם יקראו לו נחמיאס , "אם זאת תהיה בת " הם אמרו , " נקרא לה חני , בכל מקרה אתה מכוסה " .

לאחר שתמי התאוששה העבירו אותה למחלקת יולדות , שם כבר חיכו לה ההורים שלה ששמעו מיוסי שנחמיאס נוסד .

כל היום היה רצוף ביקורים , בדיקות והתרגשות . הילד היה דומה באופן מחשיד לנחמיאס המקורי אבל אף אחד לא אמר מילה , גם כשנחמיאס הקטן ניסה לעניין אותם במבצעים .

ההתרגשות התחלפה בבהלה שעה שהבינו שבאותו חדר לידה שוכבת גם גברת בוזימני , המגלחת .

שעות הביקור הסתיימו . יוסי הלך הביתה ותמי נשארה לה לבדה . הזמן שעבר והשקט ששרר במחלקה גרמו לה לשקוע במחשבות שגרמו כמעט בצורה אוטומטית לדמעות לפרוץ להן החוצה ובכי חרישי מילא את חלל החדר, ההרגשה הלא מוכרת של האמהות והחששות שהתלוו אליהן לא הרפו ממנה . לפתע , בזווית העין היא שמה לב שמישהו מציץ מבעד לוילון שמסביב למיטתה . הדמות כל הזמן הסתכלה לעבר מיטת התינוק הקטנה שניצבה לה בחדר ולא היה אכפת לה שתמי קראה לה , לפתע נזכרה תמי שהגברת הזאת נראית לה מוכרת , כן , זאת הייתה המגלחת מהפגייה , מרוב רעש וביקורים היא שכחה שהם ביחד בחדר . מיד תמי קפצה לעבר הוילון , פתחה אותו ואמרה לה בלי להניד עפעף "אם שערה משערות בני תיגע ברצפה זה הסוף שלך ! " , באותו רגע קפצה עליה גברת בוזימני עם שואב אבק וניסתה לשאוב לתמי את אישון ימין , תמי מופתעת אך החלטית אמרה לה שזה לא יפה לנסות לשאוב לאנשים זרים איברים וגברת בוזימני שאומנם הייתה באקסטזה רגעית הסכימה מיד ועברה לשאוב את השטיח שליד מיטתה .

לאחר שקרב קצר זה הסתיים חזרה תמי למיטתה . היא הבינה שלא ניתן ללכת לישון במצב העדין שנוצר ולכן היא תישאר ערה כל עוד גברת בוזימני נמצאת במחלקה . לאחר כמה שעות של עמידה על המשמר החליטה תמי לתהות על קנקנה של גברת בוזימני . היא התקרבה לאט לעבר מיטתה ושם ראתה מחזה שלא תשכח לעולם.

המשך יבוא ...