שבת, 6:15 בבוקר , התנחלות , ציפורים מצייצות , מזג אוויר נפלא , ילד קטן עם פיאות הולך עם קסדה ומטקה לבית הכנסת , הכל כרגיל .
תפילת ותיקין עברה לה בנינוחות מסויימת , החזן חיזן , הקהל נימנם , שיגרה .
לאט לאט החלו להתאסף מתפללי המניין הראשי , נינוחים , רגועים , לא מודעים למתרחש באותם רגעים ממש בספסלי משפחת ארנסט .
השקיות הוברחו לתוך בית הכנסת בטליתות עם בטנה כפולה , סוכריות טופי , סוכריות קשות , טוב טעם , ופלים מן , סוכריות על מקל , מקלות .
אף לא אחד מהמתפללים שם לב למתחולל סביבו , כולם היו עסוקים בדביקות התנחלותית בדיבור עם הבורא , ובאמת , רק אלוקים יכול לעזור .
יצאתי החוצה לשאוף קצת אוויר ולהרגע מהגילוי , אך בחוץ לא היה מרגיע כלל וכלל , לפתע קלטה עיני את אחד הבנים מגיע עם מריצה שבתוכה ערימות של סוכריות קשות , חשבתי לרגע שאני חולם , סטרתי לעצמי וזה כאב , הבנתי שאני בסיוט .
תפילת שחרית הסתיימה לה וכולם נערכו לקריאת התורה . כל הילדים היו בעמדות שלהם שעה שאלעד החל לקרוא .
העלייה הראשונה והשניה עברו להם בנחת בעלייה השלישית עלייתו של חתן הבר המצווה זה קרה .
מכל עבר הושלכו סוכריות טופי על החתן , מידי פעם התעופף לו טוב טעם ונחת על אחד הראשים שהיו בסביבה , ברגע שהחלו לזרוק גם סוכריות קשות הבנתי מדוע הקסדה והמטקה הגיעו גם הם לבית הכנסת . החתן חבש קסדה , הוציא מטקה והחל להעיף את הסוכריות בחזרה על הזורקים . הפורעים לא הסתפקו כאמור בסוכריות טופי אלא התחילו להשליך מכל הבא ליד .
סבא מרדכי חטף טוב טעם במצח וצמחה לו גולה , אבא יהודה קיבל מטח סוכריות קשות לסנטר ונאלץ לסגת , רוני הבינה את המצוקה והשתטחה על הרצפה .
גבאי בית הכנסת ניסה להרגיע את ההמולה אך נאלץ לסגת גם הוא לאחר שקופסא של ממרח השחר נחתה לו על העניבה , מספר מתפללים ברחו מבית הכנסת בצרחות אימה , מספר מתפללים ברחו מבית הכנסת בצרחות " בושה " , מתפלל נוסף צרח " פסק זמן " ותוך שניות נזרקו לעברו סוכריות על מקל , ופלים , ספגטי בולונז ופסק זמן .
לא הרבה נשארו בבית הכנסת לאחר המתקפה , רובם בדקו נזקים בחוץ .
לאחר ההפוגה הארוכה המשיכה התפילה ללא הפצועים בגוף והפצועים בנפש ונראה היה שהכל מתנהל כרגיל אבל אני בטוח שאם תשאלו אותם על אותה שבת , לא הרבה יהיו מסוגלים לספר לכם על המקרה .
|