"מה אתה עושה פה?" שאל מבולבל אלבוס את אחיו "כמה זמן אתה פה?"
"מספיק זמן כדי לדעת שצריך ללכת לרוז להגיד שיש לה עוד אח או אחות" הוא רץ מחוץ לאולם הגדול, אלבוס ודן הביטו זה בזה ויצאו אחריו במהירות....
"סוכריות מתפוצצות" אמר דן לאישה השמנה, היא פינתה להם את הדרך וג'יימס רץ פנימה ופנה למדרגות שמובילות לחדרי השינה של הבנות, אלבוס נכנס אחריו וקרא "תזהר מה -" הוא לא סיים את משפטו שג'יימס עלה במדרגות ושהיה באמצע המדרגות הפכו למגלשה והוא החליק ונפל לרגלי דן ואלבוס "- מדרגות" השלים אלבוס בדאגה, דן לעומתו צחק, ולא רק הוא רוז וויולט התגלשו במגלשה בהנאה ונעמדו מעל ג'יימס
"למה ניסית לעלות?" שאל בחיוך רוז
"אלבוס ואני צריכים להגיד לך משהו" אמר תוך כדי שהוא קם ומשפשף את הראש
"לא, אני לא באתי להגיד כלום, זה אתה!" אמר אלבוס
"אתה קיבלת ת'מכתב, אז אתה צריך להגיד"
"אב -"
"אולי תגיד לג'יימס למסור את מה שאה רוצה להגיד לרוז" התפרצה ויולט
"רעיון טוב" אמר אלבוס "ג'יימס. אתה יכול להעביר בבקשה לרוז שאמא שלה בהריון"
"רוז, הרמיוני בהר -"
"תגיד לו שאני כבר יודעת" קטעה אותו רוז "דודה ג'יני שלחה לי מכתב"
"היא אומרת ש -"
"תגיד לה אז שאני מוסר מזל טוב" קטע אותו גם אלבוס
"הוא מוסר מז -"
"תגיד לו שאני לא צריכה ת'מזל טוב שלו" (שוב קטעה אותו רוז)
"היא אומרת שהיא ל -"
"תגיד לה שלא צריך"
ג'יימס לא ניסה אפילו הפעם להתחיל משפט וחיכה לזה של רוז
"תגיד לו שיופי לו"
"אולי דברו ביחד וזהו זה!" אמר ג'יימס נרגז "אני לא ינשוף"
"לא" צעקו פה אחד אלבוס ורוז
"אני לא מדבר איתה"
"אני לא מדברת איתו"
"טוב, תעשו מה שאתם רוצים" אמר ג'יימס "אני הולך לאימון קווידיץ'"
"ביי" אמר דן
"ביי" אמר גם אלבוס זועף.
רוז ואלבוס התיישבו משני צדדי דן והפנו את מבטם רחוק כמה שאפששר כדי לא להביט אחד בשני.
"אה חבר'ה?" שאל בחשש דן "רוצים לעשות שיעורים?"
"אני כבר עשיתי" אמרה רוז "אני לעמתכם משקיעה בלימודים"
"אני גם משק -" אמר דן אך לא הספיק לסיים את דבריו
"דן בוא נלך למגרש הקווידיץ'" הציע אלבוס "שם לא יזמזמו לנו זבובים באוזן של מתי לעשות שיעורים"
דן הביט באלבוס ואז ברוז הוא לא ידע עם ללכת עם אלבוס או להשאר עם רוז
"זה בסדר, תלך" לחשה ויולט באוזנו של דן "אני יהיה עם רוז" דן חייך אליה ומילמל תודה.
אלבוס ודן יצאו מחדר מועדון והיו בדרך למגרש הקווידיץ' שכרגע התקיים שם אימון לגריפינדור.
שהגיעו באמת ראו את קובצת הקווידיץ' של גריפינדור
[דומיניק(בנם של ביל ופלר) שהוא השומר וקפטן הקבוצה והוא בשנה השביעית והאחרונה שלו בהוגוורטס,
ג'יימס שהוא המחפש, ליסנדר ולורקאן (הבנות של לונה הם בשנה השלישית) שהם הרודפות יחד עם רוקסן (הבת של ג'ורג' ואנג'לינה), לואיס וויזלי (הבן של ביל ופלר) ופרד וויזלי (הבן של ג'ורג' ואנג'לינה) שהם החובטים, ובקיצור קבוצה שכולה" 4 וויזלים, 2 סטרדמים, ופוטר אחד וייחיד]
הם טסו במגרש והתמסרו ואלבוס ודן התיישבו ביציאים
"אחייך עף ממש טוב" אמר דן בהתפעלות
"אני יודע, אנחנו תמיד משחקים בבית" אמר אלבוס "אני ג'יימס ולילי נגד אמא אבא והדוד שלי רון"
"לי אין אפשרות לעוף בבית, ההורים שלי מוגלגים"
אלבוס הביט בעיון, הוא היה דיי טוב יחסית לאימון הקודם שראה.
"לאחר שתיקה ארוכה אלבוס שקע במחשבות אם הוא ורוז ידברו פעם,אולי הוא באמת אשם...עמוק בפנים הוא התגעגע לרוז,גם אם לא מראה את זה...
ג'יימס,דומיניק,ליסנדר,לורקאן,רוקסן,לואיס, ופרד התקרבו אליהם.
"היי אל" אמר פרד "מה שלום בן דודי היקר?"
"הכל טוב" אמר אלבוס בחיוך
"היי" אמרה ליסנדר "אני ליסנדר, אני לומדת עם ג'יימס אחיך אני הבת של לונה סטרדם אתה בטח מכיר אותה בשם לונה לאבגוד"
"ואת בגריפינדור?" שאל דן "לונה לאבגוד היתה הבת של קורנסלפיוס שניהם היו ברייבנקלו"
"כן, כל המשפחה שלנו היתה ברייבנקלו" אמרה לורקאן "חוץ ממני ומאחותי"
"טוב אפשר להכנס עכשיו לחדר ההלבשה?" שאל באי סבלנות דומיניק "אני צריך לדבר איתכם על המשחק הקרוב שלנו!" כולם הלכו בעקבות דומיניק ודן ואלבוס קמו והתקדמו לבקתתו של האגריד.
הם דפקו בדלת הבתקה והאגריד הופיע בפתח כולו פצעים
"האגריד?, שאל דן "הכל בסדר?"
"מה קרה לך?" שאל אלבוס
"או זה שומדבר פה" אמר האגריד "בואו תכנסו תכנסו"
"האגריד אתה בטוח שהכל בסדר?"
"כן, הכל הוא בסדר"
"איזה דרקון,או כלב בעל שלוש ראשים, או עכביש או כל יצור אחר קנית הפעם?" שאל אלבוס
"מאיפה אתה יו -"
"אבא ואמא סיפרו לי שאתה אוהב חיות כאלו, אז מה הפעם קנית?"
"או, שחכתי לגמרי שהארי פה הכיר את כולם" הוא גיחך והוסיף "או, נו טוב שבו ואני פה יספר לכם" הם התיישבו והאגריד התיישב מולם.
"טוב אז -" הוא עצר והביט סביבו "איפה היא רוז?"
"עושה שיעורים" חיפה דן
"זה מה שחשבתי" מילמל האגריד "טוב, אני קניתי לי גריזר!"
"מזה גריזר?" שאל אלבוס, ספק מבולבל ספק מבוהל. המילה גריזר הזכירה לו שני מילים מסוכנות גרים וזר...
"אה טוב זה אני פה הלכתי להוגסמיד, משהו שמקנוגל כבודה רצתה שאביא לה ובדרך ניתקלתי בדוכן קטן." אמר האגריד "היתה שם בדוכן הוא מכשפה, היא עצרה אותי והציעה לי כל מיני שיקויים ותליונות, אני כמובן לא רציתי כלום אבל אז הראתה לי הוא את גריזר"
"מ-מה זה גריזר?" שאל בחשש דן
"אה הוא ממש חמוד רגע אני פה אביא לכם אותו" האגריד ניגש למטבח והביא צנצנת שבתוכה נראה כלב שחור מנמנם הוא היה בגודל כף יד. "תראו כמה הוא חמוד" חששותיו של אלבוס עכשיו באמת גברו, גרים הוא כלב שחור גדול. כן זה גרים הוא צדק...
"האגריד אתה נתת לו את השם?, שאל אלבוס
"או גריזר? מה פתאום גריזר זה שם החיה עצמה קוראים הוא לו פאפי" ענה האגריד
"חשבת אולי שש..אממ.. שמשמעות השם ששלו זה גרים זר או משהו כזה?"
"מה אתה מדבר פה שטויות אל?"
"אל זה דווקא נראה דיי חמוד" אמר דן "ומזה גרים?"
"זה שומדבר דן" אמר האגריד "נכון חמוד הוא דן?"
אלבוס לכד את מבטו של דן בזמן שהאגריד פתח את הצנצנת
"לך ותשאל את רוז מה משמעות הששם גריזר" הוא לחש לדן
"מה?" שאל דן כמתפלע
"מהר" זירז אלבוס
"אבל איך אני אמו -"
"תמציא משהו"
"אה האגריד" אמר דן בחשש "ניזכרתי שאני צריך, אה טוב..-"
"להביא את השרביט שלך" השלים אלבוס וחיפה על דן
"כן" חייך דן באי חשק "כבר חוזר".דן קם ממקומו התכופף כאילו הוא קושר את שרוכיו ולחש לאלבוס "אתה תהיה חייב לי עכשיו בזה שתשלים עם רוז"
"אין סיכוי" ענה בלחש חזרה אלבוס . דן קם ויצא והאגריד אחז בגריזר הקטן.
דן רץ למגדל גריפינדור,
"סוכריות מתפוצות" אמר לאישה השמנה
"מצטערת הסיסמא הוחלפה"
"מה?" צעק דן "אבל אני חייב להיכנס לרוז!"
"היי" ויולט הגיעה מאחור "הסיסמא היא מיץ דלעת משובקק"
"נכון מאוד" האישה השמנה פינתה להם דרך אבל לפני שדן החל לרוץ ויולט עצרה אותו
"רוז לא שם"
"מה?אז איפה היא?"
"היא אמרה לי שהיא תכף תחזור, אתה רוצה שאני ימסור לה משהו?"
"אה לא, אבל את חכמה נכון?"
"נניח, אבל יש לי חברות חכמות ברייבנקלו"
"אין לי זמן ללכת לרייבנקלו, פשוט תגידי את יודעת משהו על המושג גריזר?"
"גריזר?ברור שאני יודעת, מה שלא יהיה תזהר ממנו"
"למה?" שאל מבוהל דן
"גריזרים הם יצורים מסוכנים ונדירים מאוד, הם קטנים אבל הם גורמים לדברים לההרס, זה בעצם כמו גרים ממוזר, במקום מוות הוא גורם להרס ענק, אה ועוד משהו משותף בינהם הם בכלל לא קיימים זה סתם אגדות"
"לא נראה לי" אמר דן "האגריד" הוא החל לרוץ לבקתה בשיא המהירות משאיר אחריו את ויולט המבולבלת. שהגיע לבקתה הוא דחף את הדלת ונכנס פנימה בסערה,לפי כניסתו אלבוס חשב שהוא ציפה לראות את המקום הרוס אך במקום ראה שהאגריד בידיוק סיים את דבריו והביט בדן בבהלם.
"מה קרה לך?" שאל האגריד "השרביט הוא נעלם או משהו?"
"לא, לא" אמר דן מתנשף "האגריד פשוט אל תיגע בגריזר הזה!"
"למה? הוא חמוד מאוד הוא לא נושך בוא תראה הוא"
"האגריד! גריזר זה גרים ממוזר! במקום מוות הוא גורם להרס מוחלט"
"אל תדבר פה שטויות, אפילו אלבוס הוא ראה שפאפי חמוד,נכון זה אלבוס?"
"ממ..טוב האגריד" אמר אלבוס "אבל מה אם הוא באמתץ מסוכן?,קודם הדרקון,ואז העכביש, פלאפי(הכלב בעל שלושת הראשים),וההיפוגריף כולם היו מסוכנים בסוף לא?"
"אל תדבר פה שטויות! ובקביק הוא לא היה פה מסוכן!"
"טוב רק ר -,"
"אל, אולי כדי שתלכו עכשיו" אמר האגריד זועף.
השניים היו בדרך לחדר המועדון.
"סוכר -" החל לומר אלבוס עד שדןן עצר אותו
"מיץ דלעת משובקק" הם עברו בחור שמאחורי התמונה וראו את רוז ואת ויולט משוחחות בינהם, שרוז הבחינה בהם קמה ומיד פנתה לדן
"להאגריד יש גריזר?" שאלה
"כן" ענה דן
"זה נורא! חייבים לגרום לו להחזיר אותו ל...רגע מאיפה הוא השיג אותו?"
"אני לא ממש הבנתי, הוא סיפר הכל לאלבוס בזמן שחיפשתי אותך"
"ואתה לא מתכוון לעשות משהו אחרי שגילית מזה?" שאלה רוז בתוקפנות
"הוא לא מוכן לקשיב" אמר דן בפקפקנות
"אז בגלל ז -"
"אולי תלכי את ותעשי משהו לשם שינוי!!"
"סליחה?"
"אתם שניכם עליתם לי על העצבים! אתה שולח אותי למשימות בלשיות ואת שולחת אותי לענק מטורלל שיפתר מכלב קטן והרסני!"
"מזאת אומרת משימות בלשיות?" שאל אלבוס
"זה שאתם לא מדברים בניכם לא אומר שאני צריך לעשות הכל!"
"לא רציתי גם שתעשה הכל!" אמרה רוז
"לא רק רצית שאני ילך יגנוב כלב קטן ולא מזיק ישים אותו לקישוט על הארונית שלי כדי שאני יתעורר בבוקר הכל יהיה הרוס" אמר דן עצבני "זה לא שפוי מה שאתם עושים! אולי תדברו כבר ודיי!"
אלבוס יצא מחדר המועדון במהירות ועבר בחור מאחורי התמונה הוא לא רצה לריב עכשיו עם דן. בפעם הראשונה שלו מתחילת הלימודים, הוא היה לבד, הוא טייל במסדרונות שלפתע הבזק אור אדום עבר לידו ופיספס אותו בסנטימטרים ספורים.
"אוי לא" אמר קולו המוכר של מאלפוי "פיספסתי" הוא וחבורתו החלו לצחוק "אלבוס פוטי הקטן והעומלל לבד? מה קרה פוטר? נטשו אותך?"
"לא קרה כלום" אמר אלבוס בשלווה "אבל יקרה משהו לך אם לא תעזוב אותי"
"אוי ואתה חושב שאנחנו מפחדים ממך? אתה אחד תראה כמה אנחנו"
"כן וזה ממש פייר לא?" אמרה ויקטואר שצצה משומקום "תעזוב את בן דוד שלי מאלפוי"
"ומי את שתחליטי?" שאל מאלפוי בלגלוג
"מדריכה ראשית מגריפינדור" אמרה "ובוא נראה 50 נקודות מסלית'רין על קטטה ששלא במקום ועוד של רבים נגד אחד" מאלפוי העווה את פרצופו והסתלק משם.
"תודה" אמר אלבוס
"בקשה אל" היא קרצה לו והתרחקה משם.
אלבוס יצא למדשאות והתיישב תחת העץ הגדול מול האגם השחור. הוא נזכר שהיום קיבל מכתב, השמחה של קבלת המכתב התפוגה מהר בגלל הגריזר,דן שתעצבן ולא מספיק מאלפוי חייב לדחוף את עצמו לתמונה.
"היי, מה קורה?" ג'יימס התיישב לידו "יום לא משהו אה?" אלבוס רק הנהן
"היי ג'יימס!" חבריו של ג'יימס קראו לו מרחוק ג'יימס הביט בהם ואז באחיו אלבוס שם לב לזה ואמר "אתה יכול ללכת אני בסדר"
"נראה לך שהתלבטתי עם להישאר איתך?" שאל ג'יימס כדי לחפות על יסורי המצפון שלו בקשר לריב של אלבוס ורוז "אני לא ממש רוצה שהם יראו אותי איתך אתה יודע" ג'יימס צחק ואלבוס גם
"אני לא יתפלא עלייך אתה יודע?" שאל אלבוס בצחוק וג'יימס הלך לחבריו.
אלבוס נותר שוב לבד הוא נזכר שלא השיב מכתב לאימו ומסר מזל טוב להרמיוני. הוא קם וגרר את עצמו שוב למגדל גריפינדור באי חשק.
.bmp)
.gif)
.gif)
.JPG)
.bmp)
.JPG)
.jpg)
