|
פרק 9:הפוכליפס
שהגיעו לחדר השירותים רוז ישבה ודיברה עם מירטל
"היי רוז" אמר ג'יימס "מזל שאת פה,אנחנו חוגגים"
"חוגגים מה?" שאלה רוז
"אממ,את-את חג המולד" אילתר ג'ימס "חכו פה שניה" ג'יימס הלך לפינה והוציא 4 גביעים
"דן! בוא תעזור לי פה, הבאתי שתיה" אמר ג'ימס דן התקרב ג'ימס מזג 5 כפיות מהשיקוי שהסתיר בגלימה ב2 כוסות והכניס את קצוות השיער של אלבוס ורוז, השיקוי נהפך בשני הכוסות לצבע זהב והשתנה בחזרה
"אתה בטוח שזה עובד?" לחש דן
"לא נדע אם לא ננסה" אמר ג'יימס "את הגביע עם הפס האדום לאלבוס ועם הכחול לרוז" אמר ג'יימס והושיט לדן את הגביעים,דן הנהן וקם. וחילק את הגביעים עם השיקוי.
"שיהי לכם חג שמח" אמרה מירטל בצחוק ואז התחילה ליילל
"חג שמח" אמרו כולם במקהלה ולגמו מהכוסות. ג'יימס לגם מהכוס פעם אחת ואז הביט באלבוס וברוז בחיוך, דן עשה כמוהו רק שלא חייך והביט בדאגה. אלבוס הוריד את הכוס מפיו ועוות את פרצופו,רוז גם היא. אלבוס ורוז הביטו זה בזה וג'יימס חייך אך בן רגע נשמטו הכוסות מידיהם של אלבוס ורוז ומערבולת נצנוצים החלה להקיף אותם וסינוורה את דן וג'יימס. המערבולת גדלה,מירטל צרחה,דן וג'יימס נפלו ארצה וברקע נשמעו צעקותיהם של אלבוס ורוז. ג'יימס כיסה את פניו נגד הסינוור החדר כולו היה מואר בערפל ירוק. מירטל המששיכה לצרוח ולפתע דמויות שקופות שנראות כמו רוח רפאים התחילו להסתובב עם המערבולת הקסומה ונבלעו פנימה.
"אלבוס!רוז!" צעק דן "איפה אתם?!"
המערבולת נעלמה החדר חזר לקדמותו אך הריצפה עדיין היתה ערפילית וירקרקה, מירטל המשיכה לצרוח בקולי קולות.
"סתמי כבר !! " צעק ג'יימס, והיא השתתקה בלית ברירה
אלבוס ורוז, היו שרועים על הרצפה,
"אתם בסדר?" שאלו פה אחד דן וג'יימס, אלבוס ורוז התרוממו , היבטו זה בזה כמה שניות עם פיות פעורים, לאחר מכם בעצמם ואז נשמעה צעקה ענקית משניהם, מירטל ניצלה את ההזמנות והמשיכה לצרוח בחוזקה..
"מה נתת לנו לשתות?!?!?!" שאל בתקיפות אלבוס את ג'יימס.
"אל, הכל בסדר?" שאל ג'יימס ספק מודאג ספק מבולבל, הוא לא רגיל שאלבוס מדבר ככה.
"אני לא אלבוס ג'יימס! אני רוז!!" אמרה רוז שהיתה בגופו של אלבוס.
"מה?!" אלו פה אחד דן וג'יימס
"מה זאת אומרת אתה רוז" ואז הביט בגופה של רוז
"ואני אלבוס" אמר אלבוס שהיה בגופה של רוז "ג'יימס מה כבר שוב עשית?"
"מזה השיקוי הזה?" שאלה רוז והתקופפה לשברי הכוס "הנשמות שלנו החליפו את המיקום שלהם, ג'יימס מה עשית?!"
"לא עשיתי כלום" אמר בכניעה ג'יימס
"נתת לנו שיקוי הפוכליפס למען השם! למה?!"
"שיקוי מה?" שאל דן
"הפוכליפס,שיקוי שגורם שנשמות ישנו את מיקומם בגופים שונים, אני לא מאמינה ג'יימס!"
"מה..אממ..זה היה אמור להשלים בינכם! לא להחליף בינכם!" אמר ג'יימס נואש "אני לא מאמין, היא רימתה אותי, הם צדקו"
"על מה אתה מדבר?" שאל אלבוס "פשוט תחזיר אותי לגוף שלי!"
ג'יימס סיפר להם מה עשה, מה השיקוי היה אמור לעשות, סיפר על המכשפה והדוכן, סיפר הכל חוץ מהפרט החשוב ביותר, שעשה הכל כי הוא גרם לריב וכי הריב היה מוצדק, באמת הוא גנב את המכתבים.
"אוי לא" אמרה רוז והתיישבה בפינה "לפחות מחר יש חופש ואני לא צריכה להכין לך את השיעורים"
"אוי נכון, איך אני אמור להיות ככה אצלי בבית?" אמר אלבוס "אני לא יכול לבוא לאמא ואבא ולהגיד להם היי זה אני אלבוס"
"אתה גם לא תגיד" אמר ג'יימס "כי היום שבו תגיד יהיה היום שבו אהרוג אותך, תקשיבו זה חייב להשאר בינינו עד שנמצא פיתרון או שיקוי נגד אוקיי?
"אז בחופשה אני צריך לשהות אצל הרמיוני ורון?" שאל אלבוס מאוכזב
"ואני אצלכם?" שאלה רוז "רציתי לבלות עם ההורים שלי, אמא שלי בהריון אתם יודעים!"
"בבקשה שתפו פעולה" אמר ג'יימס בכניעה" עד שאמצע שיקוי נגד"
"אבל דן מתארח אצלנו החופש הזה" אמר אלבוס
"אז מה" אמר ג'יימס "רוז ודן יסתדרו מעולה ביחד נכון?"
"ומה איתי?!"
"תבוא לבקר אל...אתה רחוק רק בכמה בתים" אלבוס התגורר במכתש גודריק, בבניין שכן לבניין שבו הארי גר שהיה בן שנה, רוז התגוררה בכמה רחובות לידו.
בסדר..." אמר מאוכזב אלבוס
"אוקיי" אמרה רוז
"בסדר, יש לכם כמה שעות ללמוד אחד על השני לעומק" אמר ג'יימס "אלבוס תתחיל אתה קודם, אני יוכל לעזור לרוז בבית" ג'יימס סיים את דבריו ויצא מחדר השירותים.
"אני לא מאמינה שאני צריכה לשהות עם ג'יימס באותו בית במשך כמה ימים!"
"את מספרת לי" אמר אלבוס "אני גדלתי איתו"
"את עדיין יכולה להשאר איתי רוז" אמרה מירטל "תארחי לי חברה"
"מצטערת מירטל אני נוסעת" אמרה רוז
"לא אתה פוטר, דיבתרי לרוז"
"אני רוז מירטל!"
"או" מירטל ציחקקה ונכנסה לאחד התאים, אלבוס ידע שהיא היתה מודעת לכך שהם החליפו את מיקום נשמתם הרי היא ראתה הכל.
"אתם בסדר?" שאל דן שמיהרו לחדר המועדון לפני כיבוי האורות
"אם מתעלמים מהעובדה שאני ואלבוס החלפנו את נשמתנו אז...כן הכל דבש" אמרה רוז בעצבנות
"ואו" אמר דן והביט בגופו של אלבוס
"מה ואו?" שאל אלבוס
"מוזר לראות אותך, זאת אומרת את הגוף שלך מדבר ככה, רוזי את צריכה להכנס יותר לתפקיד"
"טוב זה לא יהיה קשה להעמיד פני תמימה" אמרה רוז
"אני לא תמים" אמר אלבוס בחיוך
"אוקיי...שיהיה פשוט אלבוס תבקר כל יום את בן דודך האהוב-אתה" שלושתם צחקו ונכנסו לחדר המועדון
"אתם יודעים מה,דבר טוב אחד יצא מכל זה" אמר דן
"מה?" שאלו פה אחד אלבוס ורוז
"לפחות השלמתם"אלבוס ורוז הביטו זה בזה ולאחר כמה שניות התחבקו.
"אוי אני כל כך מצטערת אל" אמרה רוז
"אני גם מצטערת" אמר אלבוס "הייתי מטומטם -"
"אני טעיתי לגבי ג'יימס"
"ואני טעיתי לגבייך, לא התכוונתי לכל מה שאמרתי"
"סולחת"
"סולח"
דן הביט בהם וחייך "טוב יש הרבה עבודה" אמר וקרץ אליהם והם צחקו...
באותו לילה רוז סיפרה לאלבוס כל מה שהיא עושה, איך היא מדברת ומתנהגת, איך היא מעודדת את הוגו שהוא עצוב ועוד כמה דברים, אלבוס סיפר לה גם הוא את אותם הדברים, ובניהם שהוא וג'יימס רבים כל הזמן ומתווכחים (רוז כמובן אמרה שהוא לא חידש לה את זה), ושהוא ולילי משחקים לפעמים קווידיץ' אחד על אחד.
למחרת בבוקר השלישיה יצאה לספריה מוקדם כדי למצוא מידע על הפוכליפס.
"הנה, מצאתי משהו" אמרה רוז "הפוכליפס זהו שיקוי נדיר במיוחד שלוקח חמש שנים עד שהוא מתבשל. תוצאת השיקוי היא בעצם לגרום לנשמות לשנות את מיקומם, רק הקוסמים האפלים במיוחד ירכחו שיקוי כזה." הקריאה רוז מתוך הספר
"טוב מפה הבנו שהמכשפה בשחור הזאתי היא אפלה" אמר דן
"רגע יש עוד" אמרה רוז "שיקוי הנגד להפוכליפס הוא נדיר עוד יותר, לוקח 7 שנים עד שהוא מתבשל. בואו נקווה שהכנתם את שיקוי הנגד שנתיים מראש"
"מה?!" אמר אלבוס "אני צריך להיות תקוע בגוף של רוז עוד 7 שנים?!"
"טוב באמת צריך לקוות שלמכשפה הזאת יש שיקוי נגד" אמרה רוז
"צריך לשאול את ג'יימס אם הוא יכול ללכת לשם שוב ולקחת שיקוי נגד, הוא אמר שזה דוכן בהוגסמיד: המכשפה בשחור או משהו כזה"
"האגריד" אמר אלבוס
"מה עם האגריד?" שאלה רוז
"גם הוא קנה את הגריזר שלו מדוכן עם מכשפה בהוגסמיד"
"טוב בטח יש המון דוכנים עם מכשפות בהוגסמיד לא?" אמר דן " ואגב מה עם הגריזר של האגריד?"
"אולי יכול להיות" אמר אלבוס "ואבא שיכנע אותו לקחת את הגריזר למשרד הקסמים"
הם נכנסו לאולם הגדול והתיישבו מול סטילי וקורי וליד רג'
"היי אלבוס" אמר סטילי "צדקת, ניסיתי אתמול את הכישוף והצלחתי, תודה רבה"
"בבקשה" אמרה רוז וחייכה חיוך קלוש. ויולט התקדמה לעברם והתיישבה מול אלבוס
"היי רוזי" היא אמרה
"היי ויו" אמר אלבוס
"שיהיה לכם חג שמח" אמרה והביטה באלבוס(רוז) ודן
"תודה גם לך" אמרה רוז
"אלבוס?" אמר רג' "תוכל לעזור ל יבמשהו בשיעורים שנתנו לנו בהתגוננות מפני כוחות האופל?"
"אממ...כן" היססה רוז, היא התחילה את כל השיעורים לחופש חוץ מהמקצוע הזה. רג' הוציא את הספר וקרא מתוכו
"באיזה לחש או חפץ כדי להשתמש כאשר איננו רוצים למשוך תשומת לב בעת פעולה?"
"טוב זה פשוט..." אמרה רוז אך לא היתה בטוחה במה שרצתה להגיד...היא הביטה באלבוס , ואלבבוס נקש עם מזלגו על הצלחת שלו והיא הביטה לשם, הוא צייר לה את סימן אוצרות המוות עם האפונים."גלימת העלמות" השלימה רוז בחיוך
"נכון...איך לא חשבתי על זה" אמר רג' " ולחש?"
רוז הביטה אוטומתית לצלחתו של אלבוס,הפעם סימן לה שם שני מספרים 78, הוא ידע שקראה את העמוד הזה מיליון פעמים.
"לחש הנגזה" אמרה מיד רוז
"וואלה, קראנו על זה מתישהו" אמר רג' וחייך "תודה אל"
"כן, תודה אל" לחשה רוז לאלבוס "התחלתי את כל השיעורים חוץ מזה"
"מעולה" אמר אלבוס וחייך
"מה מעולה בזה?"
"אני עשיתי רק בהתגוננות מפני כוחות האופל...אז מה דעתך שאני יעשה לך ואת לי?
"אני יחשוב על זה"
אלבוס רוז ודן החלו לצחוק
"זה יהיה חג ממש הפוך" אמר אלבוס בחיוך ענק.
|
.bmp)
.gif)
.gif)
.JPG)
.bmp)
.JPG)
