היסטוריה

סחור סחור

(שיחה מתוך שכרות)

הכותב: אליצור הסופר

סחור – סחור , סחור- סחור...
שמעו נא לי רבותי , בכל השנה כולה משטה הייתי בכם- ראשי הי' זקוף ככרמל, לא סחור ולא בן סחור, רק עכשיו אמת לאמיתה ראשי הולך סחור סחור , סחור סחור ... כשם שאני אליצור הסופר ....

לחיים! הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות כוס ... המ... שכחתי את המנין ... סופר הנני אבל לא מונה... לא אכפת, רק עוד טיפה... שמא תאמרו הנני שיכור ? הנני מצפצף עליכם ועל דבריכם יחד . יהא שיכור וכי זה פסול במשפחה?

הנני נשבע בכוס היין אשר בידי , כי אתם כולכם הנכם השיכורים האמיתיים , כלומר אתם רואים את העולם מעוקם , מעוקל ומעוות . רק אני הנני הפקח היחידי ביניכם – הרואה הכל כמו שהו בלי עוות הדין וקלקול השורה...

מה אתם אומרים "שיכור כולא עלמא דיליה"? ומה כולה האי ? בוודאי שהעולם שלי , כיוון שאני שותה כוס יין ועושה ברכה הרי ו"הארץ נתן לבני אדם" כאן לאחר ברכה... ואתם שוטים שבעולם – יין אינכם שותים אבל "שוטים" אתם (שכן בהברה הספרדית שווי נינהו) ודומה בעיניכם כאילו העולם כולו שלכם ובידכם נתנוהו...

כא.... כא.... העולם הוא שלכם ? טפו ואתם רצים אצים רצים , סוחרים מוכרים , קונים ומונים ואתם אינכם יודעים כי הנכם ככוס יין ביד השותה , ברצותו הופך וברצותו שופך...

ואני משעה ששיתי לרויה- מיד נפקחו עיני ואראה טוב ורע ישר והפוך – מאין כמוהו . רואה אני עכשיו כפי שהוא ויותר לא יטעוני ולא יתעוני בשוא ובכזב ובמלי דבדותא.

עכשיו רואה אני כי יש מה שאנו קוראים "ברוך"- אנו כלומר הפקחים כביכול (ניכטע – רען מענש שבנו שמן ועיננו שעו מראות נכוחה- ובאמת הרי זה "ארור" ואמת הוא "ברוך" , אפשר זה שאנו קוראים – "המן" יוכל להיות "מרדכי" –ומה שאנו קוראים "מרדכי" יוכל להיות "המן"

כא... כא... כא.... עולם הפוך – ממש . ורק אם שותים מלוגמא, כוס ועוד כוס כדבעי, למהוי אזי מתהפך בראש- וחכל נעשה שוב ישר , הכל בא על מקומו בשלום.

וזהו סוד של "חייב אדם לבסומי" וזה סוד של יי"ש שהחסידים שותים. ואם תרצו – אין זה סוד כלל וכלל . הדבר גלוי וידוע . יש גם לשתות על פי פשט , טעמו אותי ותראו כי טוב הוא...

חכו עוד כוס... עוד טיפה אחרונה . לחיים! בוודאי שאתם יודעים מה דקאמרי חסידים: למה חסידים שותים לחיים כל השנה כולה?

בשלמא בפורים ניחא הלא תנינא "חייב אדם לבסומי" וכולי. אלא התירוץ הוא כך: המן רצה להרוג את היהודים טף ונשים ביום אחד . ומקשינן למה דווקא ביום אחד?אלא שהמן הלא היו רשע ערום וכידוע , הוא ידע שעתידין ישראל להנצל ויעשו לעצמם יום משתה ושמחה – ובשביל שהיה רשע חרוץ לא רצה ולא נשאו לבו שיהודים ישמחו יותר מיום אחד ... אבל אנו החסידים גם כן לאו קטלא קניא בעלמא אנחנו . אנו יודעים מה היתה כוונתו של המן הרשע ולכן אנו שותים כל השנה כולה...

הנני שיכור אתם אומרים ... ואני מצפצף עליכם הפקחים.

כיוון ששותה אדם לשכרה- מיד הוא נהפך ונעשה לאיש חדש. והאיש החדש רוצה ג"כ בכוס יין שרף . למה זה יגרע חלקו...

אתם רואים ואינכם יודעי מה אתם רואים- בעולם הפוך ומהופך אתם חיים . שמים את החושך לאור ואמת לשקר . ובלשונינו לשון השיכורים אומרים על זה : הכוס היא מהופכת מהפה ולמטה . מה עושים? צריך להפוך את הכוס ופיה למעלה ולשפוך לתוכה קצת יי"ש.

אותי לא תונו שוב. כשם שאני אליצור הסופר. אותי תטעו שוב . אני מכיר אתכם כולכם ... באלו היו לבכם פתוח כפתחו של אולם . את כולכם אני מכיר . אני מביט בעד שפורפרת של יין ורואה .

אני רואה את פרצוף הפנים האמיתיים שלכם מבעד לסומה ואפר וזיוף – אתם לא תשטו בי.

הנה הוא בא אלי הציוני וסיכה (שפילקע) בדש כגבר ושקל בכיס, והוא מדבר רמות ונשגבות על ציון ועל ירושלים ועל הספסרות הארורה ההולכת ומתפשטת... והנני רואה דרך אספקלריא שלי והנה אין ציון בראשו ולא ירושלים בלבבו . במשך העת הפטפוט הלך ורב , והיא שכח בעצמו את פפירוש המלות ובנוגע לספספרות ] טובה השתיקה ... היא בעצמו יש לו סוכנות למכירת- מגרשים בתל אביב ברחוב ... אני יודע את הכתובת.

והנה בא אלי הרבזיוני ומדבר על שני עבר הירדן ועל זיקה למסורה – ואני מביט בפניו פני נער שאינו יודע בין ימינו לשמאלו ואני רואה : מסורה אינו יודע מהי , מעולם לא ידע ואם ידע שכח זה כבר , באו הרבזיונים וגזלוהו מעל שלחן אביו ומאת הספר הפתוח עוד בראשית ימי עלומיו ומה זה שני עברי הירדן , ולמה דוקא שנים ולא שלשה , גם זה יודע מפי "סידורה של סבתא" ובאסטא , וגם מפ"אי בא אלי לדבר על צדק ויושר ועל שווי זכיות בעבודה – ואני מסתכל ישר ורואה מעשה אלמות ושלילת זכות מאת כל מי שאינו חבר ל"הסתדרות" : אני שומע ממנו על גאולת הארץ ברגל גאוה ועקירה אכזרית עם כל עברו של ישראל לדבר... בר...

ומזרחי בא אלי,- ומדבר אלי על תורה ועל מסורה ועל "ישיבות קדושות" ועל מלחמתם עם הציונים בשל קדושת הדת, ואני מביט רק בקדחת משרי שהוא ועומד ופניו לכותל – ורואה שיש כאן רצועת – האוזן של אהבתי את אדוני , שיש כאן פסיעה אחת לאחור ושתי פסיעות לפנים ורקידת קדוש וברוך לכל אשר יאמרו הם קדוש וברוך...

הנה הוא בא אלי- עסקן יהודי ציר בבית המחוקקים , משתדל לטובת הקונגרס היהודי העולמי והוא מדבר אלי גבוהה גבוהה על "קאמף- פוליטיק" על "גאוה ואומץ רוח" ואני רואה והנה הוא רודף כבוד וכסא שררה ואת כל עם ישראל ימכור לך בעד נזיד עדשים...

לחיים... עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי....

המ... המ... הנה אלמלי' היה מרדכי חי כיום הזה ומתהלך בחצר בית המלך –ומשתדל לטובת אחיו ודובר שלום לכל זרעו , בוודאי שהיה צווחים עליו ככרוכיא כי הוא יהודי מה – יפית. מנהל פוליטיקה של שתדלנות של "זחילה" , בוודאי שהיו עורכים כנגדו אסיפות - מחאה ומקבלים החלטות כי הוא אינו בא כחם המיופה של עם ישראל ... וכולו....

ולא זו בלבד אלא שהוא "דובר שלום לכל זרעו" איך זה? שלום בלי הסכם- לונדון הידוע בי ז'בוטינסקי ובין בן גוריון ובלי משאל בין החברים כנהוג- זוהי שערוריה שאין למעלה הימנה...

ואם היה בא אחשוורוש ומוציא בעצת המן את הדקרט להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים, היו מביאים את הדבר לפני חבר-הלאומים , ממנים סקרטריאט ראשי לעניני – הפליטים והטכסים עצה איך לכנס קונגרס יהודי עולמי ... והכל היה בא על מקומו.. במחלוקת...

והנה הוא בא אלי- האנטישמי המודרני , המ... ע"פי האמת , הוא אומר הוא , הוא אינו אנטישמי כלל וכלל הוא רק רוצה להדוף אחור את היהודים מהחיים הכלכליים , לדחפם אחורנית מהעמדות שתפסו בחיי הצבור והקולטורה...

וכל הגזירות שהוא גוזר בין בארץ זו , בין בארץ אחרת, בין שהן נוגעות לפסול את כל הרופאים ועורכי הדין , בין שהן נוגעות לפסול את השחיטה היהודית, כולן טעם אחד ונימוק אחד להם , והוא מדבר אלי בדברים רכים משמן וחלקים מחמאה.

ואני מסתכל ורואה והנה שנאת ישראל תוססת בקרבו ואוכלת בכל פה, תחת המסווה .

ואני מהרהר שאלמלי היה המן חי היום – בודאי שלא היה נכתר בכתר רשע. אדרבה הוא היה אז מיניסטר לתעמולה והיה ממציא שמות חדשים כעין "דיסימלציא" והיה אומר שאין הוא רוצה שהיהודים יתבוללו עם הנכרים וישרישו בהם את רוח היהדות.

כל זה שהוא טוען נגד היהודים הוא רק שלא יתפסו היהודים את החיים הכלכלים וכולי וכולי...

הי' חכמים שנפלנו אם השמש מתנועעת או האדמה מתנועעת – ואני באתי עכשיו לידי הוכחה לא כי ...- הראש הוא מתנועע...

אלא שזה לא אכפת , הנה רואה אני את הכל ברור כשמש בצהרים.

עסקן האגודה בעירתו עם זקנו המדובלל שחבילת "תרומת חבר" מונחת בכיסו כשהוא עדין אי פתוחה . הוא אין לו פנאי . בעירה תהינה בחירות לעירי' והוא מוכרח להבחר. הלא זהו כבוד לאגודה.

אני רואה אותו את הנער זעירא דמן חבריא – כשהוא בא ותעודתו בידו הוא רוצה להתכשר, הוא רוצה לעלות לא"י – בשביל ה"רעיון הנשגב" בשביל "קדושת הארץ" ...

ואי רואה אותו כשהוא אחוז בולמוס המליצות ולבו בל עימו ועינו רואה מרחוק את ההצלחה המאירה לו פנים...

אני רואה אותו , את הקורא הוותיק שלנו והנה פיו מלא תהילות ותשבחות על ה"עתונות החרדית", על לשון קדשנו שאנו צריכים להוציאה..