ריאיון עם גריסלדה סיציליאני המשחקת ב"חיים שלי" את דבי מתוך העיתון "clarin"
(התמונה לא מתוך הכתבה)
מי הם המעריצים שלך עם הדמות הזאת?הנשים?הילדים?
הם נשים ומתבגרות, נערות בגילאי 13,14,15 יותר ילדות מאשר נשים.
והדמות שלך כפלור ב"sin codigo" איזה סוגי מעריצות היו לה
בנות 18-20 הם היו מתותו מצחוק ,פלור הייתה נוראה ,היא הייתה מכוערת,מפסידנית לא היה בה שום דבר מושך. היא הייתה מצחיקה שום דבר יותר. ברחוב תמיד היו אומרים לי את אותם דברים "מדהימה,מגניבה,גסה" מילות חיבה. הילדים ההורים הייתה מין אמפתיה "אתם יודעים את מי ראיתי(משנה טון) את מי שמשחקת את דבי,איך היא מבדרת אותי" תמיד יש משהו בהומור.
במה את דומה לדמויות שלך?
אני מאוד חולמנית,פלור מדמיינת דברים,ממציאה.(צוחקת(
ואת על מה את חולמת?
למשל לעשות עוד פרוייקט בתאטרון ,לכתוב אותו ולהפיק אותו מכלום,זאת הייתה פנטזיה,יצא טוב אבל יכל לצאת יותר טוב
את עושה תרפיה?(אם אני לא טועה היא שאלה אותה אם היא הולכת לפסיכולג)
כן כבר 8 חודש.
מה דיכא אותך?את יכולה לספר?
הרבה דברים,אני לא יודעת אם אני יכולה לספר כל-כך העבודה האהבה הכל. גם זה שאת צריכה לסחוב הכל, קורים לך דברים כל כך חשובים טובים ורעים.
רעים כמו מה?
רעים בחיים האישיים.
עוברים עלייך המון דברים טובים בקריירה לא?
קרו לי ועדיין קורים לי. היה לי המון חשק לזה :להנות ולא להרגיש אשמה.
אשמה במה?
אם קורים לך המון דברים טובים את מרגישה קצת אשמה כי את רוצה שכולם ירגישו כך ושלכולם תהיה עבודה.
תמיד רואים אותך מחייכת.
אני עדיין נהנת מאוד, אני אומרת עדיין כי יש אנשים שלא נהנים יותר לעבוד בטלויזיה,שעובדים כבר שנים,המון שעות. חלק מהעמיתים שלי לעבודה מסתלבטים עליי קצת מזה שאני כל כך נלהבת ,ונהנת מהכל למשל אם יש לי עיצוב חדש אני אומרת "חברה בואו אתם צריכים לי את העיצוב יש לי את הבית שלי" (למי שזוכר לא מזמן בפרקים בארץ נתנו לדבי בית מרוב שהדמות שלה גדלה כל כך )וכולם מסתכלים עליי מוזר,חוץ מזה התוכנית מאוד טובה והיא מוצאת חן בעייני למרות שהיא יכלה שלא.
זאת אומרת שאת תמיד במצב רוח טוב?
לא תמיד אני במצב רוח טוב וכשאני במצב רוח רע צריך לברוח (צוחקת) יגידו לך שאני תמיד במצב רוח טוב אבל לפעמים אני מתעצבנת מכל דבר וכועסת על כל דבר ואז אחרי 5 דקות זה פשוט יכול לעבור לי.
איך את בקשר עם הורייך?את גרה לבד?
כן. יש לי אימא ואבא ואנחנו 6 אחים.
שש?
כולם של אימא ואבא זה מספר מאוד מצחיק אני אוהבת שיש לי הרבה אחים.
כמה זמן שאת גרה לבד?
מאז גיל 20 רציתי לעזוב את הקן ולחיות לבד(צוחקת) אחר כך רציתי לחזור.
כל השאר גרים בבית?
כן. מאז התיכון החלטתי שברגע שאני יה בת 18 אני יעבור לגור לבד אבא שלי היה צוחק ואומר:"אני עוד אחתים אותך על זה" ויום אחד הוא החתים אותי על זה, הייתי בת 13 בערך והוא גרם לי לחתום על מסמך שאורמ "אני גריסלדה סיציליאני בגיל 18 יעזוב את בית הוריי ב.. ויעבור לגור לבד ולדאוג לעצמי לבד" והוא שמר את זה ובגיל 18 הוא הביא לי את זה.וברגע מסוים התחלתי לעבור וקיבלתי משכורת כדי להחזיק בדירה משלי, אבל אז כשהפסקתי לעבוד נכנסתי לחוב והייתי צריכה לחזור לבית הוריי,ושנה אחרי זה עזבתי שוב.
בגלל אימוני הריקוד שלך עברת לבירה?
כן זה היה נורא תמיד הייתי צריכה לחשב שעה לפני האימון ואז לעלות באוטבוס לשעה של נסיעה(כאשר כל שתי דקות עוצרים בתחנות).את לא יודעת כמה אני מודה שאני לא צריכה יותר לנסוע באוטובוס אז החלום שלי היה לנסוע במונית.
גריסלדה איך את מסתדרת עם השם שלך?זה שם קצת מסובך...
כילדה רע תמיד רציתי שיקראו לי פלורנסיה כמו החברה הכי טובה שלי זה היה שם יותר מסובך אבל בשבילי הוא היה הכי יפה,אבל כבר בחטיבת הביינים התרגלתי לשם שלי והוא מצא חן בעייני.
איך זה קרה?
בחטיבת הביינים רציתי להיות יותר מיוחדת.
עכשיו את גרה בלי ההורים שלך בלי האחים שלך בלי חבר,מה נהיה?
לבד,בלי חתול בלי כלב,לא היו לי אף פעם בעלי-חיים, אבל היה לי חבר 9 שנים אני פרודה כבר לא מזמן ועדיין קשה לי לדבר על זה,נפרדנו באוקטובר.
באותו זמן כבר יצאת עם גברים לא?
כן עם גברים גיים (צוחקת) האמת לא.
זה כאב כל כך?
כן אבל לא בגלל זה אמרתי "כואב לי כל כך שאני לא יכולה להכיר אנשים אחרים עכשיו" פשוט לא הייתי מוכנה באותו זמן כבר להתחיל לצאת עם האחרים חוץ מזה אני כל הזמן בעובודה אין לי זמן להכיר אחרים.
הופתעתי מאוד לראות אותך ערומה בפלייבוי.
כשראיתי את התמונת עירום לא כל כך אהבתי אותה רציתי שהיא תראה יותר מצחיקה,לא היה אכפת לי שיראו אותי.
לא תהית בקשר לזה לא חשבת"זה יכול לפגוע לי בקריירה"?
את יודעת שלא?!
מה זאת אומרת?
חשבתי שהתמונות יצאו מאוז זוהרות מדהימות ואני מאמינה בעירום יש ידיעות שמביישות אותי יותר (צוחקת) עכשיו אני מבינה שהעירו הוא נושא,נושא שלא קשור בריקוד,תחשבי שאני למדתי ריקוד והתאמנתי מגיל 8 רוב הרקדנים באיזשהוא רגע רוקדים בעירום כחלק מהאמנות.
ומה האנשים חשבו על זה ?
היו אנשים שלא הבינו את זה או שהבינו את זה לא טוב
איזה סוג של בחורה את?
לא יודעת,אני בחורה של שכונה(צוחקת) בחורה שלומדת הרבה.
הופעת בעיתון וישר לקחו אותך לפרוייקט מצליח,כמו בסיפור,כמו בסינדרלה.
זה מצא חן בעייני אף פעם לא חשבתי להופיע בטלויזיה אפילו לא ניסיתי.
יש לך חברות שעובדות בטלויזיה?
ננסי דופלה,היא מדהימה היא עמיתה לעבודה מאוד נדיבה היא נתנה לי את המקום שלי בלי לרצות לחלוק,זה חלום אבל ואני יוכל להיות כזאת אם יהיה בתפקיד ראשי.ועכשיו קלרה פיטרסון(קונסטנסה "חיים שלי")
מה את שונאת בתקשורת הזאת?
כולם מכבדים אותי לכן אני לא נמצאת הרבה במצבים מכוערים,מתוחים ולא נעימים.
את רוצה ילדים?
אני עדיין לא רוצה ילדים אבל אני חושבת שתהיה לי פעם את התשוקה לאימהות יש לי את האחים שלי שלהם יש ילדים ואני שומרת עליהם .אני רואה את ההורים שלי כאנשים שחייבים שיהיה להם ילדים,אני לא רואה את עצמי ככה.
יש בך תשוקה לחיים,את מפיקה בפוטנציאל.
כן אני מאוד אוהבת לעשות את הפרוייקטים שצצים לי זה דבר שמאוד מספק אותי.
התמונות הבאות לא מתוך הכתבה הנ"ל:
