הלבנת הון – מהי?

הלבנת הון על פי הגדרתה היא ביצוע פעולה ברכוש, שמקורו בפשיעה במטרה להסתיר או להסוות את מקור הרכוש, את זהותם של בעלי הזכויות בו, את מיקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש נוסף. להלבנת הון שלבים רבים המלווים אותה החל מעבירת המקור - העבירה שבעזרתה הופק ההון, דרך פעולות ההלבנה עצמן השזורות לאורך "שרשרת ההלבנה", וכלה בשימושים הנוספים שנעשים בהון לאחר הלבנתו.
בעצם, מדובר ברכוש והון שמקורם בפשיעה, שהוסתרו והושתלו במערכת הכלכלית-פיננסית, כדי שיוכרו כחוקיים. "הלבנת הון" או "כיבוס כספים" (Money Laundering), נעשית על מנת לטשטש את מקור הרכוש ואת זהות בעליו.
הביטוי "הלבנת הון" כפי הנראה התפתח בעת האיסור על מכירת משקאות חריפים בארצות הברית (1919 - 1933). דרכים רבות הומצאו כדי להסוות את מקורות הכסף שהושג בדרך של מכירה לא חוקית של משקאות חריפים. שיטה אחת היתה הימור חוקי במכונות מזל - שיטה פשוטה להפיכת כמות מטבעות עצומה למטבע עובר לסוחר. עוד עסק שנוצל למטרה זו היה מכבסות, ומשם מקור המושג באנגלית Money Laundering - "כיבוס כסף".

המלחמה בהלבנת ההון

ההקלות בהעברת כספים בשווקים בינלאומיים כמו גם שכלול המערכות הפיננסיות בעולם, מקלים על האפשרות להלבין כספים. הלבנת הון קשורה ישירות לפשיעה שאינה דווקא עבירות צווארון לבן, משום ומדובר פעמים רבות בכספים שהושגו על ידי סחר בסמים, סחר בלתי חוקי בנשק, סחר בנשים ובילדים או בגביית דמי חסות יכולים למצוא דרכם לחשבונות בנק המצויים ברחבי העולם.

רצוי לציין כי כיום המושג הלבנת הון משמש לבסס כל פעילות פיננסית שאינה חוקית. כתוצאה מהרחבה זו של ההגדרה, הפעילות הבלתי חוקית של הלבנת הון נעשית היום לא רק בידי חברי ארגוני פשע אלא גם בידי אנשים "מן היישוב".
השיטה בדרך כלל זהה: הפקדת כסף (בדרך כלל מזומן) בחשבון בנק תוך הסוואת מקורו וזהות בעליו. בהמשך נעשות בדרך-כלל פעולות פיננסיות "תמימות": המרות מטבע, רכישת נכסים פיננסיים, העברות לבנקים אחרים והעברות למדינות אחרות. לאחר שמקור הכסף הוסתר, הכסף נראה "לבן" ולגיטימי. הוא הוטמע במערכת הכלכלית ואינו מעלה חשד.

בארה"ב, קנדה, בריטניה, מדינות אירופה, אוסטרליה, יפן ומדינות נוספות הרשויות הנלחמות בפשיעה, הוחלט כי חסימת האפשרות שעבריינים ילבינו ויטהרו את כספם, היא אמצעי חשוב במאבק בארגוני טרור, בעבריינות סמים ובפשע המאורגן לסוגיו. מדינות רבות בעולם הסכימו על כך שיש צורך בסטנדרטים בין-לאומיים וחקיקה שיאפשרו שיתוף פעולה בין ממשלות, רשויות אכיפת חוק ומוסדות פיננסיים.
בסוף שנות ה- 80 נחתמה האמנה הבינלאומית הראשונה לשיתוף פעולה נגד הלבנת הון. כוח משימה בינלאומי בנושא המרכז את שיתוף הפעולה בנושא בפריס הוקם ופועל מאז.

ישראל היתה במשך שנים רבות כגן עדן למלביני הון. ללא חוק מאורגן בנושא, גם במקרים בהם היו בידי הרשויות הוכחות מוצקות כי התקיימה הלבנת הון, לא ניתן היה לתפוס את הכסף או את הרכוש הבלתי חוקי, אלא אם היה מוכח כי הפשע המהווה את מקור ההון התקיים בישראל.
הכנת החקיקה נגד הלבנת הון בישראל היתה ארוכה מאוד ומלאת תהפוכות ואחרי הרבה שנים בהן לאנאבקה מדינת ישראל בהלבנת ההון על ידי חקיקה מפורשת, הצטרפה גם ישראל באופן מלא למאבק ובאוגוסט 2000 חוקק חוק איסור הלבנת הון.