העדפתי להיפצע ולדמם קבוע ורק לא לדמם מהלב. מהעיניים. "
אדם נולד חכם מלא תבונה אבל יצר הרע לא מבדיל אותו מהבהמה.כשאדם פוגע בזולת,משפיל אותו רומס אותו.מלביין את פניי חברו ברבים.לא חש כאב חרטה על מעשיו.אלא ההיפך הוא מחקק ידיים בהנאה למראה החבר /ידיד או אדם שעושיים בו ליינץ.וגורמיים לו פצע לכול החיים.לפגוע בנפש,זו פגיעה יותר חמורה מפגיעה בגוף.כמו אונס.אונסים לך את הנפש ואת הנשמה.פוגעים לך באגו,בבטחון עצמי.בשלימות שלך כאדם,מפרקים לך את הנפש, מפרקים לך את האשיות.גורמים לך לצלקות נפשיות שאין להן מרפא.ואין להן מזור לכאבך .תכונת האנושיות היא מבחן האדם שנבדל מהבהמה.ברגע שאנו רואים נפש אחרת מדממת,ואנו יושבים ומסתכלים עם פורום גדול של אנשיים וצופים באונס נפש אחרת.אנו ישובים וצופים במעשה כמו צפייה בסרט איימה,ולא מזיז לנו,כי לא פוגעים בנו,כי לא כואב לנו,כי לא מתעללים בנו,לא מציקים לנו,אנו מקובלים הוא הקורבן צריך לעשות בו ליינץ.אז חברים זו הטעות שלכם .אנו שותפיים לפשע כשאנו משתפים פעולה ולא מגינים על הקורבן. לא מגניים את המעשה,לא עוצרים או מונעים את המעשה.ולא מבעים סלידה על המעשה הנפשע הזה.אדם נולד פגום מבחינה אינושית,מבחינת רגשות,אינו מובדל מהחייה בנושא זה.יצר הרע משתלט עליו וגורם לו לאבד את צלמו, את אינושיות את הרגש, את אני מאמין שלו,את הזהות שלו.את אכפתיות מהזולת .קיימת בו תכונה שיש בה פגם אהבה עצמית מוגזמת,והיא אדאג לעצמי,שלי יהיה טוב,בי לא יפגעו,אותי לא ישפילו,ומצדי שאני יראה רצח אופי של חבר /ידיד לא יזיז לי.המושג ואהבת לרעך כמוך,ואל תלבין פני חבריך ברבים,לצערי קיים במעט מאוד אנשיים.הרי חברים מה אנו לוקחים איתנו לעולם הבא,את מצוות אדם לחברו,גמילות חסדיים,ולא את מצוות בין אדם למקום.אנו יכולים להתפלל שנה שלמה,בורא עולם לא שומע אדם שמדבר לשון הרע,מלבין את פני חבריו ברבים,נואף,משקר ,פוגע בזולת.חומד פני חבריו ברבים.חומד את אשת זולתו.השמיים לא שומעים תפילת כול פה.הרשע התפילה שלו חסרת משמעות בעיני בורא עולם.אין מחילה בשמים על פגיעה בחסרי ישע,בחלשים במסכנים,במוכי גורל,באביונים ובבני אדם בכלל.אדם שפוגע באדם פוגע בנפש ששיכת לקבה".נחשבת בעיני הקבה" כפגיעה בו.אין לנו זכות לפגוע באף אחד בעולם.אנו אורחיו של קבה" בעולם.לכול נפש שבאה מאדמה יש לה יעוד,חלק באו לתיקון,וחלק באו לשליחות מסוימת שרק בורא עולם יודע מה היא.אז מי אנו שנהיה שופטים בעולם הזה.אנו כלום מאפר באנו לאפר נחזור,מי אנו שנשפוט בני אדם ונעביר ביקורת,ונשלול אנשים.אנו כלום יש בנו פגמים כמו לכול אדם אחר,יש בנו מגבלה כמו הזולת,רק שהכוחניות והרוע מסתירה את החולשות שלנו.התפיסה החזק שורד החלש נכחד מוטעית,כי אדם שכח שיש כוח עליון ששומר על החלש בעולם.והרע מקבל את עונשו בגהינום.מתיסר על החטאים שלו בעולם הזה,נפשו מתענה בעולם הבא.
אם בורא עולם היה נותן לנו את התחושה שמרגיש אדם פגוע ,פצוע נפשית מהזולת,לחוש את כאבו המחלחל ואת הסיוטים שהוא עובר ביום ובלילה.ואת הצלקת שהוא נושא עד יום מותו. ולא מוצא מזור לכאביו בעולם הזה.אז העולם היה מלא באנשים שמחים,באנשים מאושרים,בלי צלקות נפש,בלי כאב,בלי אכזבה מבני אינוש,עולם מלא אהבת זולת,בני אדם שמקבלים אחד את השני כבני אדם,עם כל הפגמים והמגבלות,מכבדים אחד את השני,מעריכים אחד את השני,לא פוגעים בך בגלל מראה,אופי,רקע,ולאום,צבע עור או גזע.מקבלים אותך אך שאתה,טיפש ,חכם , תמים,.או מוגבל שכלית.הרי לכולנו יש מגבלות או חולשות,אנו רק מחבאים אותם ומראים רק את הצד החיובי שבנו,ומסתירים את המגבלות שלנו.בשביל שהחברה תקבל אותנו כשווים.חברה אכזרית ששואפת לשלימות,והיא מלא חסרנות כדוגמת יחסי אינוש,אינושיות,אהבת הזולת,קימת במעט אנשים מכול המגזרים.מהדתים שומרי המצוות,ועד החילונים הכופרים.הרי כולנו נבראנו בצלמו של בורא עולם.הזכר בא מאדמה,והנקבה באה מצלע האדם.אז לא יכול להיות שבורא עולם אכזר,בורא עולם מחזיק מלאכים בשמים הוא הכי רחמן בעולם,אז אנו שנבראנו בצלמו באנו כמלאכים על פני אדמה,רק שיצר הרע שמלאך המוות שתל בנו גרם לנו להיות חיות בדמות אדם. השטן מנצל את החולשות שלנו,ואת התמימות שלנו ושותל בנו את יצר הרע ,ומשתלט על הנשמה שלנו.ובסוף לוקח אותה ומוסר למלאך המוות ששותה את דמנו ושותל את הגופה שלנו בגיהנום לעולמי עד.לנצח נצחים.
והנפש מתיסרת וסובלת בגיהנום יום יום,ומבקשת מבורא עולם לחזור לתיקון,ומקבלת סירוב מוחלט.אין מחילה ואין סליחה על מעשים רעים,ונפשעים על פני האדמה.
זהו קוראים יקרים:סימתי את כתיבת מאמר מרגש זה.מקווה שהמאמר רגיש אותכם.אותי כן כי הוא נכתב מהלב ויצא מהנפש הפגועה שלי מבני אדם.
שבת שלום לכולם
מאת אלי חיון
בעל אתר: אלי חיון מלך הגונגל

© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאלי ח