מדרש שמואל - שוחר טוב / זכרון אהרן

מידות: 23X16 ס"מ

הגמרא המבוארת - תלמוד בבלי עוז והדר 'שפה ברורה' מכילה עמוד ביאור מול עמוד גמרא, כאשר לשון הגמרא משולב בביאור בהיר וצח, ומתפרש בשפה ברורה ונעימה, בקיצור ובתימצות, כאשר לרוב העמודים יש רק עמוד ביאור בודד.

בסוף הגמרא נדפס מדור 'עיוני הפשט' המכיל הערות קולעות לנושאים מהותיים ולקושיות מתעוררות ללומד במהלך הלימוד וניתנים בו הסברים בלשון קצרה ובהירה. ובנוסף לכל מסכת נערכה הקדמה הנותנת רקע חשוב ללומד.

ראוי היה כל אותו הנסיון שנרכש ביד העוסקים במלאכת הקודש של עריכת התלמוד הבבלי במפעל עוז והדר, כדי לאפשר להם לשים חותמם גם על התלמוד הירושלמי ולהשיב לו את זוהרו. לגבי הירושלמי, עבודה זו ממש הפכה את הלילה ליום, ואת התלמוד הירושלמי לנגיש ללומד. אך עבודה זו לא הייתה קלה. ראשית, היה על העורכים של עוז והדר להתייעץ עם גדולי הדור לגבי דפוסים – ולבסוף בחרו לבכר את דפוס ונציא, העתיק ביותר, כנוסח הבסיסי המשמש עבור התלמוד. אך עדיין נזקקו רבות לכל המהדורות המאוחרות יותר, כמו גם לכתבי-היד המוקדמים ביותר, כדי לתקן אלפים רבים של שיבושים, שממש היו חיוניים להבנת פשט הירושלמי. אחד השינויים המשמעותיים בעריכה עצמה, היה פיסוקו הנכון של הירושלמי, לפי סוגיות ענייניות, בדומה לפיסוק המסורתי של הבבלי.

גדולי ישראל תרמו הרבה מזמנם ורוחב דעתם גם בהכרעות הקשורות לפירושי הירושלמי. הגר"ח קנייבסקי שליט"א הורה, למשל, להעמיד את פירוש ה'חרדים' כראשון סביב הירושלמי, כדוגמת רש"י על הבבלי, משום שהוא הקרוב ביותר לפשט הגמרא. הגר"ח תרם גם פירוש משלו, שסיים במיוחד לכבוד מהדורה זו של עוז והדר. היא מופיעה לצד מספר פירושים אחרים שנוספו במיוחד למהדורה זו.

הוצאת עוז והדר - היכלי התורה