הספר ריש מילין הינו ספרו הפנימי ביותר של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הרב המליץ לקוראו אף ללא הבנה וקבע ש: “אפילו הלשון החתום שבו יש בו גם כן סגולה להאיר אור עליון על כל המשננו בטהרת רעיון”. קביעה זו מעניקה קדושה יתרה לספר בדומה לזו שניתנה לספר הזוהר. בשל שורשיו הקבליים וקדושתו הנשגבה הוא שימש כספר “סגולה” שאותו נהג הרב קוק לתת לזקוקים לישועות. במשך השנים היה ספר זה כספר החתום הקשה להבנה. ספרו של הרב עודד דוד “ריש מילין המבואר” מנגישו לקורא. זהו ספר יחיד במינו המבאר את התוכן הקבלי וההגותי הפנימי של הטנת"א- (טעמים נקודות תגין אותיות) בסגנון הגותי המשלב הגות אמונית עם תובנות קבליות. אמנם המקובלים ביארו רבות על פיענוח מהותם הקבלית של אותיות לשון הקודש, אבל הראי"ה גילה צפונות יותר מפורטות, בכמות יתירה ובשיריות נשגבה. תמצית מהגותו של הרב קוק מצויה בין דפי הספר והיא מועברת באמצעות הפרוש על הטנת"א, שהוא קיצור תורת הסוד, וכך ציין הראי"ה: “את כל תורת הקבלה כללתי בספר קטן זה”. הרב קוק ראה בעיסוק בקבלה- היא פנימיות התורה, תיקון הנשמה האישית ותיקון הדור וביאור זה יוצא לאור בהתאם למגמה זו"
