חיים גראביצר - סיפורו של נופל | יהושע שניאורסון

 

ספרו של הרמב"ם מורה נבוכים פותח בתיאור מטרתו – מציאת פתרון למבוכת הלומדים שמתקשים לתאם בין התורה למדע. בשלהי המאה העשרים חיו ופעלו שלושה הוגי דעות מופלאים שדמותו של הרמב"ם הייתה נר לרגלם. אף על פי שהכירו זה את זה, לא היה כל דמיון בדרכי פעילותם ובמגמות שניסו להשיג.

בספר "פתרון חידת הנבוכים" נפרשת משנתו הייחודית של כל אחד מהם, והפרשנות שהציע בשמו של הרמב"ם לאחת הסוגיות המורכבות של ימינו - מפגשי תורה ומדע. שלושת הוגי הדעות שלפנינו נאמנים לגישה האורתודוקסית ביהדות, עם זאת חילוקי הדעות ביניהם מרחיקי לכת. כל אחד, לפי דרכו נאמן למשנתו של ענק הרוח שחי לפני 850 שנה בערך, הרמב"ם, מורה הנבוכים שעל שם עושר התחומים שעסק בהם זכה לכינוי הנשר הגדול.

בשער הראשון של הספר "פתרון חידת הנבוכים" מוצגות שלוש הדמויות – הרב מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מלובביץ), פרופ' ישעיהו ליבוביץ, והרב יוסף קאפח. כל אחד מהם מוצג עם פתרונו הייחודי לסוגיית היחס בין תורה למדע בימינו, והמקורות שהציג כדי להראות שעמדתו איננה שלו בלבד אלא שמקורה בכתביו של הרמב"ם.

בשערו השני של הספר "פתרון חידת הנבוכים" נבחנת כל פרשנות עם מאפייני התייחסותה לכתבי הרמב"ם. כל אחד מהשלושה ראה בספר אחר של הרמב"ם את הספר המרכזי שעליו צריך להסתמך בחיפוש דעת המחבר, ובהתאם לכך השתנו הפתרונות שהציעו לסתירות שנמצאו בין ספריו.

בשערו השלישי והאחרון של הספר נחשפות הנחות היסוד שהנחו כל אחד מהפרשנים שפגשנו. לאורם של הנחות אלו מתגלה דרכו הרעיונית של כל אחד וכיצד השפיעו עליו מאורעות חייו.

הספר "פתרון חידת הנבוכים" מציג פרק בתולדות קשרי תורה ומדע אצל שלושה הוגים רבי השפעה של תקופתנו. הוא מציג את דרך הבנתם וקבלתם של כתבי הרמב"ם במאה העשרים, ומהווה הצצה מרתקת למודל שמיטיב להמחיש את אופייה המשתנה של הפרשנות של טקסטים קנוניים במחשבת ישראל. בפני הקורא נפרשֹ מארג עשיר של מחויבויות שמתקיימות אצל כל הוגה כלפי תחומים שונים, מהתחום של ההגות היהודית, התחום האקדמי, הפוליטי-חברתי, ולבסוף האישי, כאשר לאורך כל דפי הספר שזורה עובדה מפליאה, והיא שאף על פי שכל אחד מההוגים שלפנינו דגל בהשקפת עולם שונה, היא לא מנעה אף מאחד מהם את הסכמתם המשותפת שאין במדעים המודרניים איום כלשהו על השקפת עולמו של האדם הדתי.

הספר "פתרון חידת הנבוכים" יוצא לאור ע"י לשכת רב הקמפוס באוניברסיטת "בר אילן" בראשותו של הרב שלמה שפר שליט"א. 

הרב חננאל סרי, מתלמידיו המוהבקים של  הרב יוסף קאפח זצ"ל למד בישיבת הר עציון, ובכולל שלידו, ובהמשך במכון הגבוה לתורה שבאונברסיטת בר אילן. משמש כיום כר"מ בישיבה תיכונית. פרסם מאמרים בתנ"ך, במשנת הרמב"ם ועוד. 

את המסה איש האמונה הבודד כתב הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק באמצע המאה שעברה, ומאז ראתה אור בקיץ תשכ"ה (1965) כבשה לה לבבות רבים ונהפכה לחיבור מרכזי בהגות היהודית בת זמננו, חיבור שהוכר כיצירת מופת גם על ידי הוגים לא-יהודים.

במסה זו מתמודד הרב סולוביצ'יק עם המתח השורר בין האדם ההישגי והטכנולוגי לאדם העורג לא-לוהים. הוא עושה זאת דרך לימוד מעמיק של סיפור בריאת האדם, המציג שני טיפוסים: "איש ההוד", זה הרוצה לכבוש את כוחות הטבע, לנצלם לצרכיו ולשלוט בהם, ו"איש האמונה", הנקרא לוויתור ולהקרבה כדי לממש את בריתו עם האל. לדעת הרב סולוביצ'יק שני אנשים אלה, שאותם הוא מכנה אדם-א ואדם-ב, טבועים בכל אדם באשר הוא נברא ומעצבים את תודעתו.

המסה איש האמונה הבודד היטיבה לתאר, תוך כדי פרשנות יצירתית של המקרא, את שני הממדים הקיימים בעולמו של האדם – המעורבות בחיי העולם הזה בצד השאיפה לנשגב – את היחס ביניהם, את המצוקה הקיומית ואת האתגר הטמון בכך, ולפיכך נהפכה לקלאסיקה בעולם המחשבה היהודית.

בהוצאת ידיעות ספרים - ספרי יהדות