בהוצאת שבתי פרנקל הגיהו את לשון הרמב"ם [ואת צורת החלוקה להלכות] על פי כתבי יד רבים ודפוסים ישנים, ותיקנו שיבושים רבים, ביניהם שיבושים של הצנזורה הנוצרית. כמו כן הגיהו את כל נושאי כליו של הרמב"ם על פי כתבי היד המצויים והדפוסים הראשונים. בנוסף צירפו לראשונה מכתבי יד חיבורים חשובים על הרמב"ם, כמו פירושו של מנוח בן יעקב, הגהות משה הכהן מלוניל, פירושו של מהר"י קורקוס, הגהות מרבי עקיבא איגר. בנוסף לזאת, ליקטו את דברי הגר"א בכל מקום שהם קשורים לדברי הרמב"ם.
