כרוב ספרי הרמח"ל גם ספר זה עוסק בחכמת הקבלה, המכונה גם "חכמת האמת". אלא שבשונה מספריו האחרים, בדעת תבונות כמעט ולא ניתן לזהות כי מוסברים בו יסודות החכמה. הספר כתוב בלשון של "פשט", דהיינו, הוא מדבר אמנם על דברים מופשטים כמו הנהגת הקדוש ברוך הוא בעולם, אך בצורה פשוטה, נגלית, וללא מושגים וביטויים קבליים. אך כאמור, בספר מוצפנות יסודות חכמת הקבלה כמעט כולן, באופן שמפליא איך נכתב ספר שלם, מפורט, ועדיין לקורא בו לא תתגלה פנימיותו. פנימיות זו, פורש הרמח"ל בחיבור נפרד, הנקרא "כללים ראשונים". שם מפרש הרמח"ל כל פיסקה שכתב בדעת תבונות, אך במובנה הקבלי העמוק.
