תלמוד קורן שטיינזלץ סוטה (י"ג)

בחיבור זה פורש הרב שג"ר זצ"ל, אחד מגדולי הלמדנים וההוגים שהעמידה הציונות הדתית, את משנתו בנושא לימוד הגמרא. משנה זו צמחה והתפתחה במשך שנים ארוכות; ראשיתה בתחושת מועקה שחוו הוא ורבים מתלמידי ישיבות ההסדר בני דורו בלימודם. הרב שג"ר טען כי מקורה של מועקה זו בפער בין דרך הלימוד הישיבתית לעולמו של הציבור הדתי-לאומי. באמצעות שרטוט הקווים המרכזיים של לימוד התורה בעם ישראל במאתיים השנים האחרונות – מהגר"א ור' חיים מבריסק ועד המחקר התלמודי בן זמננו, וניתוח מעמיק של משמעותם, מנסה הרב שג"ר לטוות דרך לימוד המתאימה לציבור זה.

הרב שג"ר מציע דרך ייחודית ללימוד, המנסה להמשיך את מסורת הלימוד הישיבתית מחד גיסא, ומאידך גיסא – לחדש דרך הן במטרת הלימוד והן בתכניו. הוא טוען כי התורה כתורת חיים מחייבת התחדשות מתמדת, תוך הפנמתה לקיום הרוחני של לומדיה.

חומש בכרך אחד כולל הפטרות וחמש מגילות . בחומש זה מופיע הביאור של רש"י כפשוטו בלבד,  ללא פירוש רש"י המלא. 

ביאור תמציתי מותאם ומעובד ללומדי דורנו, המבוסס כולו על רבותינו מפרשי רש"י הראשונים והאחרונים.

הביאור אינו תופס את המרובה כי אם את המועט, והוא ממוקד רק בנדרש להבנת דברי רש"י.

בלשונו הצחה, הקלה והקולחת, הפשוטה להפליא להבנה, השזורה ביד אמן בין מילותיו המדודות של רש"י -

הפך חיבור זה את רש"י על התורה לנגיש ושווה לכל נפש, לכל שכבת גיל וללומדים בכל רמה ודרגה, מילדי תשב"ר ותלמידות סמינר ועד גדולי תלמידי החכמים.

כריכה קשה

הוצאת לשם