ר' אריה היה אומר מסכת אבות | רבי אריה לוין זצ"ל

מאז ומתמיד הסעירו המאורעות ההיסטוריים המסופרים בתנ"ך ובכתבי חז"ל את דמיונם של הארכיאולוגים.

אין בעולם ספר ששימש בסיס למספר כה רב של מחקרים ותגליות ארכיאולוגיות כמו התנ"ך, ואין בעולם אזור שנחקר ביסודיות כמו ארצות המקרא. בסדרת “ארכיאולוגיה תנ”כית" מוצגות תגליות ארכיאולוגיות רבות מספור, המאירות באור יקרות את אמיתותם של התנ"ך וכתבי חז"ל, ומספרות את סיפור ההיסטוריה האנושית בארצות המקרא. כרכי הסדרה עשירים בתצלומים מדהימים, חלקם נדירים, הממחישים את הנאמר. תקופה אחר תקופה צועד הקורא בתחנות ההיסטוריה הגועשת של עם ישראל, כפי שהיא משתקפת בממצאים המרתקים העולים מבטן האדמה. אימפריות הענק הכוחניות של המזרח העתיק קורמות עור וגידים לנגד עינינו לרגע קט ושבות וקורסות

אל העפר, בעוד עם הנצח עולה מתוך אבק חורבותיהן וממשיך במסעו אל עבר יעדו ההיסטורי.

בסדרת הספרים מוצגים דברי בכירי הארכיאולוגים, לפיהם הממצאים בשטח מצביעים בבירור על אמינותן של עדויות התנ"ך וכתבי חז"ל, ורמת דיוקן עד לפרטי הפרטים, גם מנקודת המבט המחקרית.

ספרי הרב זמיר כהן

       

בין אבני היסוד של ספרות המחשבה בישראל ניצב חיבורו התמציתי של הרמב"ם 'הקדמה למסכת אבות', הידוע גם בכינויו 'שמונה פרקים'.

בשפה עמוקה, ובה בעת גם בהירה, מציג הרמב"ם תורת מוסר מקיפה השזורה ביסודותיה העמוקים של היהדות, תוך שהוא מחנך את הקורא לצלילות הדעת ולאהבת האמת.

הספר 'על שמונה פרקים לרמב"ם' מאת הרב אורי שרקי מציע בפניי הקורא בן דורנו את דברי הרמב"ם במספר מישורי עיון - מביאור מילולי פשוט של לשונו, ועד ניסיון לחדור לשורשי השקפתו - אשר יחד פותחים צוהר להיכלו של גדול חכמי האומה בימי הביניים.

הרב אורי שרקי (תשי"ט) הוא ראש המחלקה הישראלית במכון מאיר ורב קהילת בית יהודה בירושלים.

הרב שרקי הוא חניכם של כמה מגדולי הרוח של היהדות בעידן החדש: הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב יהודה ליאון אשכנזי ('מניטו') והרב שלמה בנימין אשלג. את משנתם הוא מנחיל לציבור הרחב בהרצאות על-פה, בדברים שבכתב וברשת האינטרנט, בסגנונו הייחודי הכורך יחדיו עומק ופשטות.

ספרי הרב אורי שרקי - אורים

הגדה של פסח כי ישאלך נכתבה כדי לאפשר לכל יהודי לקיים את מצות "סיפור יציאת מצרים", תוך שמשלב בה את קיום המצוות של לילה זה.

להגדת "כי ישאלך" כמה מאפיינים ייחודיים:

ריכוז של כחמש מאות שאלות על ההגדה מהמרכזיות והבולטות שבהן ומגוון תשובות. במלאכת איסוף החומר השתדלנו לעבור על התשובות העיקריות שבהגדות של פסח.

ההגדה בנויה כשרשרת שמורכבת מחוליות - חוליות, שלכל אחת מהן יש קשר ורצף לזו שקדמה לה. בצירוף השלבים אנו מקבלים מבנה אחיד שמורכב מחלקים רבים, דבר דבור על אופניו. בתחילת כל פסקה, לאחר שהצגנו את נוסח ההגדה, הדגשנו את הקשר לשלב שקדם לו. החיבור וההקשר מודגשים ומובלטים.

כאמור, בהגדה זו הסתופפו שיטות רבות. לא קלה היתה מלאכת איסוף הפירושים, ולוותה בעמל רב שהושקע בתמצות הפירושים ובעריכתם.

ב"מגיד" - החלק העיקרי של ליל הסדר, מובאים ארבעת פסוקי "מקרא ביכורים" ועליהם מסביר בעל ההגדה באמצעות פסוקים וראיות.

הדגשנו בכל קטע את מקורה (או מקורן) של המילים שעליהם דרשו חז"ל, כדי שיוכל המעיין לעקוב אחר מהלך ההגדה.

מאמצים רבים הושקעו בהכנת מהדורה זו, תוך דגש ושימת לב על הרחבת השאלות העוסקות באופן ישיר בסיפור יציאת מצרים