עיין ערך יהדות | חגי לונדין

המאה ה־21 מזמנת אתגרים חדשים לאדם המאמין. אתגרים אלו דורשים מענה קיומי, שנוגע בנקודות המעסיקות את הנפש. ספר זה נכתב מתוך אמונה בכוחה של היהדות לתת את המענה הרלוונטי.

בשפה קולחת, עכשווית ומחוברת למציאות התרבותית בימינו, סולל הרב חגי לונדין את הדרך למצוא את א־לוהים גם בעידן הנוכחי – בקבלת החלטות, בהתמודדות עם כעס או יצריות, במפגשים חברתיים ואפילו בעת אכילה, שמיעת מוזיקה או צפייה במופע סטנדאפ. לאחר הצלחת הספר הקודם, 12 אתגרי אמונה במאה ה־21, ממשיך הרב לונדין לתת זווית ראייה מחודשת על אתגרים נוספים בחיינו, מתוך עולמה הפנימי של היהדות.

"בשנים האחרונות אנו עדים לשטף ספרים ותכנים שמתעמתים עם הפוסטמודרנה מצדדים שונים. הם מתריעים על ההרס שהיא גורמת לערכי הדת, המשפחה, הלאומיות והנורמליות האנושית. שלילת התרבות והמסרים הפוסטמודרניים, עדיין אין בה הצעה של חלופה מתוקנת. יתר על כן, השלילה ברובה אינה עונה לשורש הנפשי שהוליד את המפלצת. היא מביעה התנגדות לתופעות הנוכחיות, אך לרוב אינה מבררת מהיכן נולדו התופעות הללו, ועל איזה צורך פנימי הן באו לענות.

כשיורדים לשורש העניין, מתברר שתופעת ה'פוסט' עצמה היא אכן שלילית, אולם היא מציפה צורך נפשי בשייכות ובקיומיות. כשצורך זה אינו נענה, הוא הופך לחור שחור שבולע את הכול". (מתוך הספר)

הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר חולון, הוא מהרבנים הבולטים כיום בתחום הסברת היהדות, ר"מ במסגרות ישיבתיות ואקדמיות, מרצה ליהדות ברחבי הארץ ומראשי ארגון המרצים "קהלים". הוציא עד כה למעלה מ־20 ספרים על אמונה, נפש האדם ותורת הרב קוק. נודע ביכולתו להנגיש את מושגי היהדות לשפת המאה העשרים ואחת. בין ספריו: סדרת הראי"ה קוק המבואר הגדה של הנפש; מאמרי ליבה במשנת הרב קוק, עיין ערך יהדות, ועוד.

מסדרת הראי"ה המבואר

שמונים שנה חלפו מאז פטירתו של הרב אברהם יצחק כהן קוק, מאבותיה המרכזיים של הציונות הדתית, וזרם המתעניינים בו ובמשנתו לא רק שלא נעלם אלא רק הולך וגובר.

קשה לדמיין כיצד הייתה נראית היום מדינת ישראל ללא הרב קוק. משנתו של הרב קוק הפכה עם השנים למורת דרך שבעקבותיה הוקמו ישיבות, מכינות קדם צבאיות, יישובים, גרעינים תורנים ועוד.

משנת הרב קוק היא אבן יסוד לכל מי שמעוניין לקבל מבט אמוני יהודי על שאלות הקשורות לפילוסופיה, תרבות, אומנות, הכלל הפרט והקשר ביניהם, התורה והמדינה ועוד.

למרות כל זאת, רבים מתקשים ללמוד באופן פשוט את כתביו של הרב קוק הכתובים בשפה עמוקה ושירית וכך היא נותרה כספר חתום עבור רבים.

בביאורו החדש (המזכיר את ביאורי שטיינזלץ/ קהתי), מצליח הרב חגי לונדין, מהבולטים באנשי הדור הצעיר של מלמדי כתבי הרב קוק, להנגיש את כתביו של הרב קוק לציבור הרחב (הן יושבי בית המדרש והן אלו הרחוקים ממנו) ולשתף אותו באוצר חוכמה זה. הספר הראשון בסדרה הוא  מוסר אביך בו פורס הרב קוק את משנתו הייחודית בתחום מידות הנפש.

הרב חגי לונדין הוא ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות, וראש בית המדרש החברתי בקריה אקדמית אונו. הוציא לאור את הסדרה 'מאמרי ליבה במשנת הרב קוק'; מעורכי 'חומש הראי"ה', מחבר הספר 'עיין ערך יהדות' ומרצה ליהדות במסגרות ואתרי מדיה שונים.

ידיעות ספרים - ספרי יהדות

קשה לדמיין כיצד הייתה נראית היום מדינת ישראל ללא הרב קוק. משנתו של הרב קוק הפכה עם השנים למורת דרך שבעקבותיה הוקמו ישיבות, מכינות קדם צבאיות, יישובים, גרעינים תורנים ועוד.

משנת הרב קוק היא אבן יסוד לכל מי שמעוניין לקבל מבט אמוני יהודי על שאלות הקשורות לפילוסופיה, תרבות, אומנות, הכלל הפרט והקשר ביניהם, התורה והמדינה ועוד.

למרות כל זאת, רבים מתקשים ללמוד באופן פשוט את כתביו של הרב קוק הכתובים בשפה עמוקה ושירית וכך היא נותרה כספר חתום עבור רבים.

בביאורו החדש (המזכיר את ביאורי שטיינזלץ/ קהתי), מצליח הרב חגי לונדין, מהבולטים באנשי הדור הצעיר של מלמדי כתבי הרב קוק, להנגיש את כתביו של הרב קוק לציבור הרחב (הן יושבי בית המדרש והן אלו הרחוקים ממנו) ולשתף אותו באוצר חוכמה זה. הספר הראשון בסדרה הוא  מוסר אביך בו פורס הרב קוק את משנתו הייחודית בתחום מידות הנפש.

הרב חגי לונדין הוא ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות, וראש בית המדרש החברתי בקריה אקדמית אונו. הוציא לאור את הסדרה 'מאמרי ליבה במשנת הרב קוק'; מעורכי 'חומש הראי"ה', מחבר הספר 'עיין ערך יהדות' ומרצה ליהדות במסגרות ואתרי מדיה שונים.

ידיעות ספרים - ספרי יהדות

מסדרת הראי"ה קוק המבואר - מבואר ע"י הרב חגי לונדין

כרך נוף בסרת "הראי"ה המבואר" ע"י הרב חגי לונדין - הספר "אורות התפילה" - קובץ פסקאות מכתבי הרב קוק בנושא התפילה, שנערכו על ידי תלמידו הגדול, הרב משה צבי נריה זצ"ל.
מתוך הפסקאות הללו מתבארת הבנה מחודשת של התפילה כמסע אדיר של שינוי נפשי ושל פתיחות האדם לנשגב ממנו, פתיחות שמשנה ומרוממת את הרצון ומתוך כך את המציאות כולה. ספר חובה, שלא נס לחו, למתפלל ולמתפללת בעידן המודרני.

הספר הוא בן שמונה פרקים, אשר לפי תיאור הספר במספר מקומות הם "מקיפים ומאירים את נתיבות העבודה שבלב, מגלים את השיאים והמעמקים של עבודת הא-להים". 

הספר עומד על היבטים ייחודיים ומשמעותיים בתפילה, ביניהם: תפילתה התמידית של הנשמה, אשר התפילה בפה היא הבאתה לידי ביטוי בחלקים מסוימים מהזמן - וחשיבותה של זו, תפקידה של התפילה בגילוי היות הכח האלוהי טבוע בכל אדם - המוציאו לפועל בעולם, השפעת התפילה על נפשו של האדם המתפלל – עד כדי שינוי מהותי בין אדם שמתפלל לאדם שאינו מתפלל החורג מגבולות ההבדל בשבפועל ומהווה הבדל בכל מהות החיים, העלאת הבריאה כולה והשתוקקותה לאלוהים על ידי תפילת האדם, ועוד.

מקום מיוחד נתגדר לפרק המבוא "וכך היה מתפלל", המתאר את תפילתו של הראי"ה עצמו, בהקדמת הספר מציין הרב נריה כי ראה לנכון לצרף פרק זה לספר - "ללמד על כל פרקי הספר יצא: לא רק רעיונית-הגיונית של מוח חושב לפנינו כאן, אלא כך הייתה תפילתו של כהן גדול, כך הייתה עבודתו שבלב – הלב הטהור אשר ברא לו אלוקים ואשר היה כולו נתון לשמים".

במבוא זה נמצא המקור לציטוט המפורסם בשם הרב איסר זלמן מלצר ביחס לתפילתו של הראי"ה: "ולואי והייתי מתפלל 'מנחה' בערב יום הכפורים כמו שהרב מתפלל 'מנחה' ביום חול רגיל".

מאה שנה לאחר שהעלה הרב אברהם יצחק הכהון קוק זצ"ל , הראי"ה, את תורתו על הכתב זרם המתעניינים במשנתו הולך וגובר. עם זאת לעיתים מתקשה הקורא בן זמננו להקיף משנה זו, הרחבה  מיני ים ,ולתרגם את תכניו המופשטים וסגנונו השירי של הרב קוק לדפוסי חשיבה ולשפה שיהיו נהירים לו.

לפיכך, לסדרת הספרים מאמרי ליבה של הרב קוק נבחרו מספר מאמרים מרכזיים, המעניקים לקורא תמצית ממשנתו של הרב קוק. מאמרים אלו זוכים לביאור יסודי ובהיר, המרחיב את היריעה מבלי לזנוח את רובד הפשט.

 

במארז המהודר חמשת הכרכים שהופיעו בסדרה: מאמר הדור, חזון הצמחונות והשלום, למהלך האידאות בישראל, טללי אורות דעת אלוקים. וזאת במחיר מוזל.

הספרים נמכרים גם כבודדים.

פירוט התוכן של ספר ניתן לראות בפירוט של כל ספר.

אין דבר שאנשים זקוקים לו היום יותר מאשר תחושת שייכות. כאשר אין משמעות ושייכות, מחפשים תחליפים: חיבור לקהילות וירטואליות, דברור אינסופי על פוליטיקה – כל אלה הם ביטויים לצורך להרגיש שייכות למשהו גדול. להאמין פירושו להרגיש תמיד משמעות טוטאלית, ללא תלות בגורם חיצוני; להרגיש שייכות בקימה בבוקר, בהבטה על פרח שפורח, בהתנעה של הרכב, במילוי טפסים בעבודה, בבילוי משפחתי ובזמן הקשבה לטיפות הגשם הנוקשות על החלון". (מתוך הספר)

המאה ה־21 מזמנת אתגרים חדשים לאדם מאמין.

אם בעבר נדרשה הקרבה גופנית, כלכלית או חברתית למען אמונה דתית, בעידן שלנו נדרשת מסירות מסוג אחר.

בתקופה הבטוחה והעשירה ביותר בתולדות העם היהודי עלולה להתעצב בנפש מסגרת דתית נוצצת מבחוץ וחלולה מבפנים.

זהו מצב של קיום מצוות מבחינה טכנית, תוך התנהלות באורח חיים שטוף דמיונות, חומרנות, תדמית ופחדים.

האתגר כיום הוא להזדהות עם תכניה הפנימיים של היהדות. לחוש אופטימיות, שמחה ומרץ בכל יום ויום. להיות כנים מול עצמנו, להיפגש עם א־לוהים בכל שנייה בחיינו – באומץ, בשליטה עצמית, באיזון וביציבות.

בשפה קולחת, עכשווית ומחוברת למציאות התרבותית של המאה ה־21, מפגיש הרב לונדין את הקוראים עם א־לוהים, שאינו רק ישות עליונה אי־שם, אלא שלמות אינסופית שמפעמת בכל צמח, בכל אבן ובכל אדם. זהו מפגש שמביא למבט אחר על סיפוק וכאב, משפחה ונגיף הקורונה, צמיחה ואושר בכל אחת מתחנות חיינו.

הרב חגי לונדין, מהרבנים הבולטים כיום בתחום הסברת היהדות, ר"מ במסגרות ישיבתיות ואקדמיות, מרצה ליהדות ברחבי הארץ ומראשי ארגון המרצים 'קהלים'. הוציא עד כה למעלה מ־20 ספרים על אמונה, נפש האדם ותורת הרב קוק. נודע ביכולתו להנגיש את מושגי היהדות לשפת המאה העשרים ואחת.

הנחת יסוד | הרב ישראל מאיר לאו

הספר "הנחת יסוד" מאת הרב הראשי לתל אביב,  בא לקרב את אלו שרוצים להתקרב למורשת ישראל.

רבים מבני העם היהודי התרחקו מרחק רב מדי מהמורשת היהודית. הם אינם מכירים את עיקריה של האמונה היהודית, אינם יודעים מה כתוב בפרשיות התפילין ומהי ברכת המזון, ואפילו מתקשים באמירות הקדיש. המשנה והתלמוד, היד החזקה של הרמב"ם והשולחן ערוך נסתרים למרבה הצער מתודעתו של רוב הציבור בישראל.

הספר הנחת יסוד נולד מתוך תחושת השליחות וחזונו של הרב לאו להנחיל את המורשת היהודית לרבדיו השונים של העם. הוא נועד להקנות ידע על מאה מושגי יסוד ביהדות אבל לא פחות מכך, הוא נועד גם להוות גשר של סובלנות וקירוב לבבות על פני התהום הפעורה בין חלקי העם.

הרב ישראל מאיר לאו, יו"ר יד ושם, כיהן בתפקיד הרב הראשי לישראל במשך עשר שנים, מתוכן חמש שנים כנשיא בית הדין הרבני הגדול. הרב לאו היה רבה הראשי של העיר תל אביב-יפו וחבר מועצת הרבנות הראשית, זכה בפרס ישראל לשנת התשס"ה על תרומתו לחברה ולמדינה.