יהודי אתיופיה ומורשתם - חקרי הלכה | הרב מנחם ולדמן

החוקר יוסף הלוי יוצא למשימה נועזת ומרתקת: לפגוש את הקהילה היהודית באתיופיה הרחוקה. מסורת מופלאה, מנהגים עתיקים ואנשים מיוחדים מתגלים לעיניו – ולעיני הקוראים. הסיפור ההיסטורי של קהילת ביתא ישראל מתעורר לחיים חדשים, ומוגש בתור קומיקס מרהיב ומותח, באיורו של אלחנן בן אורי.

יוסי ורותי-אנטהון טורצקי עובדים בחינוך ומעבירים יחד שיחות, הופעות והצגות בנושא מיזוג הגלויות ויהדות אתיופיה. ספר קומיקס זה הוא ספרם הראשון בסדרת קומיקס פורצת דרך על עולמם של יהודי אתיופיה.

 גודל: 21.5x13.5 ס"מ 

לראשונה חומש מתורגם לאמהרית. מהדורה פורצת דרך זו משלבת את חמישה חומשי התורה, ההפטרות, חמש המגילות וספר תהלים לצד תרגום בשפה האמהרית עבור העולים מאתיופיה. 

זוהי מהדורה מלוטשת בעלת נוסח מדוקדק שהוגה במשך שנים בידי מיטב המומחים.

התרגום לאמהרית מתבסס על נוסח מתוקן שהגיה זאודו ברהן ביד אמן.


הוצאת קורן ירושלים

טקסט מסורתי של הגדת פסח בליווי תפילות, תמונות, מדרשים וסיפורים המציגים את המורשת המיוחדת של יהדות אתיופיה, תפילותיה ומנהגיה, עם סיפור הישרדותה בגולה ומסעה לארץ ישראל. בהגדה תמונות רבות, קטעי תפילה ומורשת ותיעוד עולמה המיוחד של יהדות אתיופיה. חלק ניכר מן החומר נדיר ורואה אור לראשונה. 

הגדת אתיופיה מהווה  יצירה ייחודית איננה "עוד הגדה". מעבר להיותה יוצאת דופן בתכניה ובעיצובה האמנותי, זו הזמנה למסע רוחני של הרחבת גבולות ה"אני", של גילוי "אחרות" שהיא היא עצמנו ובשרנו.

ההגדה היא הצדעה של כבוד לדורות של חיים וחינוך יהודי באתיופיה - ליציאת מצריים של דורנו. בעברית נגישה לקורא העכשווי, כורכת ההגדה נוסח מסורתי עם טקסטים ליטורגיים עתיקים של קהילת "ביתא ישראל". כל בית בישראל אליו תכנס הגדה זאת יהיה שותף לתיקון תודעתי חשוב ורב השלכות.

ובהיבט חינוכי; חשיפה מושכלת של ההגדה לילדים ולנוער במוסדות חינוך ובחינוך לא פורמאלי, מעניקה הזדמנות מרתקת לתובנות חלופיות על "האתיופים". זאת ועוד- בעולם הנשלט על ידי דימויים כוזבים, של אגדות המתגשמות על צגים דיגיטאליים, יש להגדה הזאת יכולת להעניק חיבור מרגש לאגדה שנוגעת בחיים אמיתיים, בחיינו שלנו. בתוכנו חיים אחים שהגיעו מכוחן של אמונות ואגדות ששרדו באופן מופלא במשך אלפי שנים. כאן ציפו למצוא הד לאגדות האלה – לירושלים של מעלה - ונפלו אל קטנות מוחין ושבר. 

אפשר עדיין לתקן משהו. ההגדה האתיופית ישראלית, לא רק שהיא מחברת ישראליות עם אתיופיות יהודית, היא גם סולם לכולנו לעלות בו לגבהים, של גדלות מוחין ורוחב הלב.     

הענקת ההגדה כשי לבני נוער, לעמיתים, לעובדי חינוך ולאחרים – היא גם בעלת משמעות, כאמירה, כהצדעה לאחינו עולי אתיופיה.

נדירים הם המקרים שבהם עַם מקבל דרישת שלום מעברו הרחוק, בדמות קהילה שאבדה וחזרה לחיות בתוכו. כזה הוא סיפורה המופלא של "ביתא ישראל", קהילת יוצאי אתיופיה, העתיקה בקהילות ישראל ששבה לחיות בקרב עַמה ההיסטורי כשהיא עמוסת מסורות עתיקות, סיפורים ומנהגים המיוחדים רק לה. ייחוד זה זימן לה התמודדות עם שאלה כבדת משקל: האם ראוי שתשיל מעליה מסורת בת אלפי שנים שנשמרה בתנאים קשים ביותר לטובת אימוץ ההלכה האורתודוקסית?

הספר מסיני לאתיופיה נועד להשמיע את קולה העמום של קהילת "ביתא ישראל", בעומק ומתוך מעורבות רגשית, ולהציב אותה כשווה בשיח היהודי בדורנו. לדידו של המחבר, הרב שרון שלום, היכרות מעמיקה עם יסודות קיומה היא בסיס לדו-שיח פורה בין המסורות השונות של היהדות. לפיכך הוא נרתם למאמץ נועז ראשון מסוגו: ניסיון לחבר מעין "קיצור-שולחן-ערוך" המגשר בין ההלכה הכלל-ישראלית המקובלת לבין הלכת "ביתא ישראל".

הרב שרון שלום עלה לארץ בשנת 1982, במבצע "בת גלים". משמש כיום רב קהילת "קדושי ישראל" בקרית גת. משלים עבודת דוקטור בפילוסופיה יהודית, מרצה במכללת אלקנה, באוניברסיטת בר אילן ובמכון הגבוה לתורה באוניברסיטה.