דרכי החיזוק - פרקי הדרכה | רבי גרשון אדלשטיין

הספר זריעה ובניין בחינוך - לקט שיחות הדרכה והרצאות שונות שנאמרו בפני הורים ע"י הרב שלמה וולבה, איש חינוך ומשגיח מפורסם בעולם הישיבות הליטאיות, מגדולי הדור האחרון בנושא חינוך הילדים מינקות ועד בגרות. 'זריעה ובניין בחינוך' הוא אמנם ספר קצר וקטן, אך מבחינת, מעט המחזיק את המרובה.

פתיחת הספר זריעה ובניין בחינוך היא בהתבוננות במשפט הראשון של ספר מסילת ישרים- "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה" ומדייק שישנן שתי בחינות בעבודת ה': יסודות (בניין) ושורשים (זריעה).

משמעות השורשים, היא צמיחה הנובעת מתוך הסביבה והאקלים הטוב ביותר. אך אין האדם אוחז בענפי העץ ומותח אותם כדי שיגדל. העץ הוא הצומח מעצמו, לאחר שניתנו לו התנאים המאפשרים זאת. כך גם אצל האדם. הצמיחה היא מתוך הסביבה והחברה, ההורים, ואף בין האדם לעצמו. אלו נותנים את התנאים המאפשרים צמיחה בריאה מעצמיותו של האדם. זה בא לידי ביטוי, בחום ובאהבה שמקרינים הסביבה, הרגישות לזולת וכו'. זה נכון אף מצד מעשיו של האדם עצמו: לימוד במקום שליבו חפץ, לימוד של דברים שהאדם מתחבר אליהם באופן מיוחד - כל אלו נותנים מרחב לנפש האדם לצמוח. אך על הצמיחה עצמה איננו פועלים, העץ צומח ע"פ דרכו שלו מבלי שאנו נתערב בכך. אנחנו רק מכשירים זאת.

היסודות לעומתם, הם הביטוי לגבולות ולמסגרת שאנו מעצבים ותוחמים בצורה יזומה. את היסודות אנחנו יוצרים ואנחנו מגדירים בעצמנו, בניגוד לצמיחה המתרחשת מעצמה באופן חופשי. אלו דברים בהם האחריות מוטלת על האדם. היסודות, הם החוזק והאיתנות-שעליהם עומד הבניין. היסודות הם בין השאר גם קניין ערכים, עליהם מושתת האדם, וחקיקתם בנפשו. אלו דברים שנדרשת עבודה תמידית בהם.

אם כן, ההבדלה בין הדברים ששייכים ליסודות ובין הדברים ששיכים לשורשים הינה קריטית לחינוך- ישנם דברים שדורשים עבודה ו'דחיפה' מתמדת, וישנם דברים שההיפך הוא הנכון- דחיפה חינוכית רק תזיק להם, שם צריך להכשיר את התנאים הסובבים בלבד.

זריעה ובניין בחינוך שופע בדוגמאות וסיפורים הממחישים את סוגיות החינוך בהם יש לתת לילדים מרחב לצמוח לאחר שזרעו ההורים את הזרעים בצורה הנכונה, ואת המקומות בהם יש צורך בטיפול תמידי וחיזוק היסודות לבניין האישיות.