רק לומר שלום | חוה רוזנברג

התחלה נדמה שהיא מצליחה. בית קפה קטן וידידותי במושבה משמש לה מפלט ומקור פרנסה. היא מוצאת לעצמה בית יפה לגור בו, עם שלושה עצים בחצר, וכן כמה חברים חדשים וברֵכה מקומית נעימה. בבית הקפה היא פותחת סדנת כתיבה שבה משתתפים, בין היתר, מלצר שמכור למשחקי מילים, זקנה טובת לב, צעירה אנטיפתית שעורכת טבלאות סודיות – וגם שחיין נאה ומסתורי. אלא ששדֵי העבר לא מרפים ממנה, וכשמפגשי הסדנה הופכים לזירת וידויים רוחשת של סודות וקשרים סמויים, מתברר כי המפלט של עוזיה אינו מקום בטוח כלל וכלל, וכי חלק מהסובבים אותה אינם מי שהם מציגים את עצמם.

ובאותו הזמן, גרפיטי מאיים שמופיע ברחבי הארץ מוביל קבוצה של אנשי שב"כ, בהם גבר בודד ושבור בשם מיכאל, לצאת למרדף אחר החשודים במעשה – חברי תא משיחי המאיימים לזרוע אלימות והרס. בראש התא עומד גבר כריזמטי בשם "לוי", שסוחף אחריו צעירים ומבקש לחולל מהפכה לא רק בסדרי השלטון בישראל, אלא גם בעולם ההלכה היהודי. כשתורתו המסוכנת מביאה את המדינה אל ספּהּ של מלחמת אחים, מיכאל וחבריו מבינים כי עליהם למהר ולחשוף את זהותו של "לוי", לפני שיהיה מאוחר מדי.

"אם אשמע קול אחר" הוא רומן סוחף, רחב היקף ומותח. באמצעות תיאורו של משבר קיומי-אידיאולוגי בחייה של אישה אחת, משרטטת חיותה דויטש את קורות השבר והפיצול שבין מתונים לקיצונים בחברה הישראלית. סיפורה של הגיבורה – מילדותה בתל אביב התמימה ועד בגרותה בישראל השסועה – שזור ברגעים מכוננים (מלחמת יום הכיפורים, פינוי ימית, רצח רבין, ההתנתקות) ומלא בדמויות ססגוניות, בהן רב אידיאליסט, פסנתרנית דיכאונית, צייר מרדן ונערת גבעות פרועה. זהו הרומן הראשון של חיותה דויטש, מחברת רב המכר "נחמה" (ידיעות ספרים, 2008) וספרים נוספים.

הוצאת ידיעות ספרים - ספרי יהדות

לרויטל ואסף יש הכול, ובכל זאת משהו נחרב.

לכאורה היו יכולים לנצח את החיים האלה, ואף על פי כן אהבתם מתפוררת ומייסרת. אין צד אחד אשם, אין מנצח ומפסיד, כולם מפסידים. הם מכאיבים זה לזה, ותוך כדי התרחקות מגלים שהם קשורים זה לזה בנפשם, בגופם ובסיפור חייהם.

החיים שולחים אותם למסע של גילוי כנגד רצונם. האם ההיריון המפתיע יקרב ביניהם, או דווקא ירחיק? האם אסף יעזוב הכול וינטוש רגע לפני הסוף? ומה יקרה לילדים על ציר המרחק והקרבה בין הוריהם? האם יהינו רויטל ואסף לחשוף את הפחדים והחולשות? יסכימו לנסות מחדש? מה שוחק את האהבה  ומה מחיה אותה? האם קיימת חוקיות סמויה, שאם נגלה אותה חיינו ישתנו?

"רגע לפני שנאבד" נע על שני צירים מקבילים – רומן עכשווי על אהבה, זוגיות, הורות ואתגרי החיים, ומסע טיפולי לשיקום האהבה והזוגיות.

תמר הרשקוביץ, נשואה ואמא לשבעה, עובדת סוציאלית העוסקת בייעוץ ובהנחיה, ומעבירה סדנאות והרצאות. לומדת ספרות, חסידות ופסיכותראפיה. כותבת על נופי הנפש ועל העולם הסמוי מן העין. "רגע לפני שנאבד" הוא ספרה הרביעי.

ספר מדויק וחד עד כאב. שיקוף ממשי של מערכות יחסים רבות, אלא שבניגוד לספרים רבים אחרים תמר בוחרת בכיוון הפוך. הספר מתחיל בקושי ובריחוק הזוגי ובהדרגה ממלא את הקורא באופטימית לגבי האפשרות לריפוי כל מערכת יחסים זוגית.  ד״ר יחיאל הררי

מה שימושי אצלך יותר - סימני קריאה או סימני שאלה?

האם את/ה מבחינים הרבה במורכבות, או שהכל מוחלט אצלכם?

יש לך חוויות ילדות פחות שמחות מאלו שעליהן מספרים בסביבתך?

הספר הזה נועד למי ששואל, שמתבלבל. למי שחווה גם וגם, וזכרונות הילדות שלו - כמו חוויות ההווה - מורכבים.

איטי אהבה את אמא וגם את אבא שלא גר איתם, אהבה את ברוכק'ה עם התסמונת ורצתה משפחה רגילה.

איטי הבוגרת העריכה את בינה, חברתה של בתה, וברגע פזיז הזיקה לה. איטי היתה קשורה מאד למשפחת הרבי, אבל את הבת לא שלחה לסמינר של מארניק.

הספר הזה נכתב במכחול אל אהבה וכאב, ואתם הוא יגע ברגישות כנה בפינות שבתוך הפינות בליבך.

כריכה רכה | 600 עמ'

בין ארץ לשמים, בין חושך לאור ובין גילוי להסתר, מיטלטלים גיבורי הספר החדש של ליבי קליין.

הם נושאים מבט למעלה, מחפשים שמיים גם למטה בארץ, ומוצאים.

ואז הכל מאיר, ומואר, ושלהבת עולה מאליה, עד לעושה שמיים וארץ.

'שמיים וארץ' הוא ספרה העשירי של ליבי קליין, מצטרף לקודמיו 'אשא עיני' ו'מאין יבוא'.

רב מכר חדש של הסופרת "ליבי קליין "דומי נפשי". 

בדרך רצופת אבנים, ובלי הרבה מילים, פוסעים גיבורי הספר הזה במצר ובמרחב, בריחוק ובקירבה, יחד ולחוד;

נאחזים בנקודות האור לאורך הדרך, ומתפללים לבחור באמת ובטוב, בלב שלם.

אני צריכה מדבקות של פרצופים, כל מיני חיוכים וכאלה. יש לכם?"

"בטח, בואי". היא ניגשת עם הינדי למדף, מראה לה גיליונות של מדבקות. "זה מעולה". הינדי חושבת על עוד משהו. "צבעים. יש לכם?"

"המון". היא מראה להינדי. "מה את מחפשת?"

"משהו לבעלי. לא יודעת בדיוק מה". הינדי מסתכלת על המבחר האדיר. לא יודעת מה לבחור, מה אנשיל ירצה. "רק עכשיו גילינו שהוא יודע לצייר, ואני רוצה שיהיה לו איך".

"ומה הוא אוהב? רישומים? שחור לבן? צבעוני? אקריליק?"

"אני לא חושבת שזה משנה לו". וגם אם כן, לא היה לי איך לדעת את זה.

"אז גם את לא רוצה אותי, בסדר". טויבי קמה, מסתחררת, ונופלת לספה. "יש לכם קרוסלה כאן בסלון? מאיפה קניתם?"

שמחה מתאפק לא לצחוק. כי זה בעצם עצוב מאוד, ולא מצחיק בכלל. "בחנות רהיטים בתלפיות". שמחה עונה.

"זה דבר יקר, קרוסלה?"

"יקר מאוד, כן". הוא עונה ברצינות תהומית.

"טוב, יש לך שווער עשיר, וגביר גדול, בעל חסד". היא מנסה שוב לעמוד, אבל מצליחה רק להתיישב, בינתיים.

"נכון, נכון מאוד". שמחה משתף איתה פעולה.

"טוב, אנחנו צריכים כבר להתארגן ולצאת, מאוחר לנו". בסי מנסה שוב.

"שלום, מלי. מה שלומך?" שרי עונה, קצת מופתעת. "איך שם?" היא מתעניינת. "מקסים, ברוך השם. ממש נחמד לי כאן". היא עוצרת לרגע, מהססת. "ממש השגחה פרטית שגם השוו— אבא של חילי כאן".

"מי?" שרי לא מבינה.

"אבא של חילי, כאן, בלונדון".

"אבא של חילי? בעלי?" לשעבר, או אפילו זה לא.

"כן". היא מתבלבלת. "את— את לא ידעת שהוא בלונדון?"

​

אורית מרק היתה בסך הכול בת שש-עשרה כשחייה התהפכו מן הקצה אל הקצה. כשכדורי המחבלים השיגו את הרכב שבו נסעו בני משפחתה, מצאה את עצמה במסע כאוב ובלתי נתפס כאשר היא מתמודדת עם אובדן אביה מיכאל ז"ל בפיגוע ועם שיקומה הארוך והקשה של אמה חוי שנפצעה באורח אנוש; כל זאת לצד הניסיון שלה ושל תשעת אחיה המצולקים בגופם ובנפשם לשמור זה על זה ולדאוג אחד לשני. כעבור שלוש שנים נהרג אחיה הבכור שלומי בתאונת דרכים והותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ואחים שבורים ואובדי עצות.

במציאות חיים סבוכה זו וחרף כל הקשיים, אורית מנווטת את דרכה כשהיא חמושה באמונה ובאופטימיות ובוחרת בכל יום מחדש בחיים ובטוב.

קרן אור שבורה הוא סיפור התמודדותה של אורית עם אתגרי חייה. זהו סיפור נוגע ללב שאי-אפשר להישאר אדישים אליו. ביד אוהבת וכמעט מתוך חרדת קודש, היא מתארת את השנים שעברו עליה ועל בני משפחתה מאז הפיגוע הרצחני. הנעורים שבאו פתע אל סופם, שאלות אמוניות, געגוע והתמודדות יומיומית עם האובדן שפער חור בלבה ובחייה.

כתיבתה של אורית מרק אטינגר נעה בין ילדותיות נערית לעומק, ובין תובנות מפוכחות לקלילות תוססת וצעירה. היא מיטיבה לדלג בין ההווי במשפחה האמונית, השמחה וברוכת הילדים לבין הסדקים שנפערו בה בעקבות הטלטלות העזות. זהו מסע חניכה וצמיחה מעורר השראה של נערה צעירה שמתוך משבר עמוק נהפכת לרעיה ולאם,

מקימה מפעל חיים לזכר אביה ואחִיה ומפלסת בעולם חשוך ומפחיד דרך של אור.

אורית מרק אטינגר היא מרצה, אשת תקשורת, פעילה  ומנכ"לית עמותת "אור מיכאל" אשר נוסדה על ידה.