טוביה בארץ המובטחת - בעקבות דמויותיו של שלום עליכם טוביה החולב ובנותיו | צבי פישמן

שמגיע הרב קוק לירושלים בשנת 1919, מצטרף טוביה לחגיגות קבלת הפנים בתחנת הרכבת. הרב קוק מזכיר לחלבן הפשוט מאנטבקה, שבזמן גדול כזה בהיסטוריה היהודית, כשעם ישראל מתעלה לתחייה מחודשת בארץ מולדתו העתיקה והנצחית, מצפה לו ייעוד גדול הרבה יותר. ואמנם, כשיישוב תל חי ומפקדה הגיבור, יוסף טרומפלדור, נלכדים תחת אש הערבים, שולח פרצ'יק את טוביה לעמוד בראש משימת חילוץ נועזת. כשערבים בירושלים פורצים במהומות, מצטרף טוביה לקבוצת השומרים היהודים של זאב ז'בוטינסקי ונאסר בכלא עכו הנודע לשמצה. בינתיים, דוד בן גוריון הבלתי נלאה מקים ארגון עובדים עוצמתי ומנהיג את היישוב בפלשתינה. ליל פסח אחד מביאה נכדתו של טוביה, הני, אורח בלתי צפוי לליל הסדר, בחור כריזמטי צעיר בשם אברהם שטרן, מנהיג תנועת 'כנופיית שטרן' לעתיד. טוביה, שהרומן בין השניים מכעיס אותו ושחורה לו על כך ששטרן מסרב להינשא לנערה התמימה, שולח את נכדתו לגור באמריקה עם דודתה ביילקה. בעלה של ביילקה, פדהוצר, הוא יועצם הכלכלי של הגנגסטרים היהודים הידועים לשמצה מאיר לנסקי ובאגסי סיגל. נכדו של טוביה, בן ציון, זונח את מסורת היהדות המקודשת ונוטש את ירושלים כדי לחיות בתל אביב עם אביו הקומוניסט, פרצ'יק, שנעשה אוהד מושבע של בן גוריון.

אט אט מתנערת בריטניה מהצהרת בלפור ומעודדת את הערבים להכריז מלחמה נגד המשך התיישבות יהודית. בזמן שהרב קוק נאבק על זכויות היהודים להתפלל בכותל, הפוגרומים של הערבים צמאי הדם בשנת 1929 מובילים לטבח המוני של יהודים, וביניהם נרצחת בתו של טוביה, חוה. טוביה, הלום אבל ונזעם ממדיניות הפייסנות והשתיקה של הסוכנות היהודית, מחליט לנקום במו ידיו, ובכך מבעיר ניצוצות של מרד עתידי, ניצוצות שיהפכו לשלהבות ענק ויובילו את היהודים לגאולה ולעצמאות על אדמתם.

היצירה הפנומנלית ממלכה במבחן שהיכתה גלים וזכתה לאהדה סוחפת בקרב רבבות קוראים בספרים איסתרק,

מהללאל ויוזבד - מגיעה לשיאים חדשים בספר פדהאל, האחרון בסדרה. בכתיבתה רבת הגוונים והבלתי ניתנת לחיקוי, שבה מ' קינן ומפגישה אותנו עם דמויות אהובות המתגלות במלוא תפארתן, ומעלה אל קדמת הבמה גיבורים חדשים, שרישומם ייחרת לימים רבים בליבו של הקורא.

שבע שנים לאחר שזכויותיה של משפחתו נשללו ללא צדק, ובליבו של פדהאל נוצר פצע שמסרב להתאחות - מחליט האיש הצעיר להשיב לבית אביו את כבודו האבוד ואת הרכוש שנגזל ממנו. אולם הצדק שהוא מחפש - חמקמק, והדרכים המובילות אליו מעטות ומסוכנות.

מלווה בצל הארוך שהוטל על שמו יוצא פדהאל לדרך, כשהוא אינו מצויד בהרבה יותר מאשר ברכתה של אימו החולה וסיפורי גבורתם של הדורות הקודמים. ואף שהוא עדיין לא יודע זאת, המסע הזה יעצב לעד את גורל הממלכה שהוא אוהב.

פדהאל אינו היחיד שעושה את דרכו לאתיל. גם דיזר, המכונה 'חרבו של הסולטן', חותר לעבר עיר הבירה הכוזרית, וחייהן של שתי אחיותיו תלויים בשאלה האם יבצע את התפקיד שהטיל הסולטן על שכמו. וברגע בו שולח יוסף דיאלידאן את ידו כדי להנחית על כוזר האמיתית את מכת המוות האחרונה –

איש צעיר אחד, אמיץ לב אך שבע אכזבות, הוא תקוותה האחרונה של ממלכה שלמה.

האם יבחר פדהאל, על אף העוולות הרבות שנעשו לו, להציל את כוזר מגורלה?

האם ימצא בתוכו את הכוח לסלוח, את היכולת לראות מעבר לסופות החול והכאב, ואת העוצמה הדרושה כדי להתעלות מעל רגשותיו ולבחור בדבר הנכון?

כריכה רכה | 880 עמ'

בין ארץ לשמים, בין חושך לאור ובין גילוי להסתר, מיטלטלים גיבורי הספר החדש של ליבי קליין.

הם נושאים מבט למעלה, מחפשים שמיים גם למטה בארץ, ומוצאים.

ואז הכל מאיר, ומואר, ושלהבת עולה מאליה, עד לעושה שמיים וארץ.

'שמיים וארץ' הוא ספרה העשירי של ליבי קליין, מצטרף לקודמיו 'אשא עיני' ו'מאין יבוא'.

רב מכר חדש של הסופרת "ליבי קליין "דומי נפשי". 

בדרך רצופת אבנים, ובלי הרבה מילים, פוסעים גיבורי הספר הזה במצר ובמרחב, בריחוק ובקירבה, יחד ולחוד;

נאחזים בנקודות האור לאורך הדרך, ומתפללים לבחור באמת ובטוב, בלב שלם.

אני צריכה מדבקות של פרצופים, כל מיני חיוכים וכאלה. יש לכם?"

"בטח, בואי". היא ניגשת עם הינדי למדף, מראה לה גיליונות של מדבקות. "זה מעולה". הינדי חושבת על עוד משהו. "צבעים. יש לכם?"

"המון". היא מראה להינדי. "מה את מחפשת?"

"משהו לבעלי. לא יודעת בדיוק מה". הינדי מסתכלת על המבחר האדיר. לא יודעת מה לבחור, מה אנשיל ירצה. "רק עכשיו גילינו שהוא יודע לצייר, ואני רוצה שיהיה לו איך".

"ומה הוא אוהב? רישומים? שחור לבן? צבעוני? אקריליק?"

"אני לא חושבת שזה משנה לו". וגם אם כן, לא היה לי איך לדעת את זה.

"אז גם את לא רוצה אותי, בסדר". טויבי קמה, מסתחררת, ונופלת לספה. "יש לכם קרוסלה כאן בסלון? מאיפה קניתם?"

שמחה מתאפק לא לצחוק. כי זה בעצם עצוב מאוד, ולא מצחיק בכלל. "בחנות רהיטים בתלפיות". שמחה עונה.

"זה דבר יקר, קרוסלה?"

"יקר מאוד, כן". הוא עונה ברצינות תהומית.

"טוב, יש לך שווער עשיר, וגביר גדול, בעל חסד". היא מנסה שוב לעמוד, אבל מצליחה רק להתיישב, בינתיים.

"נכון, נכון מאוד". שמחה משתף איתה פעולה.

"טוב, אנחנו צריכים כבר להתארגן ולצאת, מאוחר לנו". בסי מנסה שוב.

"שלום, מלי. מה שלומך?" שרי עונה, קצת מופתעת. "איך שם?" היא מתעניינת. "מקסים, ברוך השם. ממש נחמד לי כאן". היא עוצרת לרגע, מהססת. "ממש השגחה פרטית שגם השוו— אבא של חילי כאן".

"מי?" שרי לא מבינה.

"אבא של חילי, כאן, בלונדון".

"אבא של חילי? בעלי?" לשעבר, או אפילו זה לא.

"כן". היא מתבלבלת. "את— את לא ידעת שהוא בלונדון?"

​

אורית מרק היתה בסך הכול בת שש-עשרה כשחייה התהפכו מן הקצה אל הקצה. כשכדורי המחבלים השיגו את הרכב שבו נסעו בני משפחתה, מצאה את עצמה במסע כאוב ובלתי נתפס כאשר היא מתמודדת עם אובדן אביה מיכאל ז"ל בפיגוע ועם שיקומה הארוך והקשה של אמה חוי שנפצעה באורח אנוש; כל זאת לצד הניסיון שלה ושל תשעת אחיה המצולקים בגופם ובנפשם לשמור זה על זה ולדאוג אחד לשני. כעבור שלוש שנים נהרג אחיה הבכור שלומי בתאונת דרכים והותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ואחים שבורים ואובדי עצות.

במציאות חיים סבוכה זו וחרף כל הקשיים, אורית מנווטת את דרכה כשהיא חמושה באמונה ובאופטימיות ובוחרת בכל יום מחדש בחיים ובטוב.

קרן אור שבורה הוא סיפור התמודדותה של אורית עם אתגרי חייה. זהו סיפור נוגע ללב שאי-אפשר להישאר אדישים אליו. ביד אוהבת וכמעט מתוך חרדת קודש, היא מתארת את השנים שעברו עליה ועל בני משפחתה מאז הפיגוע הרצחני. הנעורים שבאו פתע אל סופם, שאלות אמוניות, געגוע והתמודדות יומיומית עם האובדן שפער חור בלבה ובחייה.

כתיבתה של אורית מרק אטינגר נעה בין ילדותיות נערית לעומק, ובין תובנות מפוכחות לקלילות תוססת וצעירה. היא מיטיבה לדלג בין ההווי במשפחה האמונית, השמחה וברוכת הילדים לבין הסדקים שנפערו בה בעקבות הטלטלות העזות. זהו מסע חניכה וצמיחה מעורר השראה של נערה צעירה שמתוך משבר עמוק נהפכת לרעיה ולאם,

מקימה מפעל חיים לזכר אביה ואחִיה ומפלסת בעולם חשוך ומפחיד דרך של אור.

אורית מרק אטינגר היא מרצה, אשת תקשורת, פעילה  ומנכ"לית עמותת "אור מיכאל" אשר נוסדה על ידה.