בדור שלנו, שיש בו לא מעט ציניות וניתוק רגשי, רבים אינם מצליחים לפרוץ את המחסומים שנערמו על לבם. זהו דור שבו השכל הצליח להשתיק את הלב, התקשורת בין אנשים הפכה לחיצונית ודיגיטלית והקשר הישיר עם סביבתנו ועם עצמנו הפך למצרך נדיר. בספרו החדש, סוד הנקודה הטובה, לוקח אותנו מחבר הסםר רן ובר למסע אל עומק הטוב שלנו. באמצעות משנתו של רבי נחמן מברסלב אנו זוכים לפגוש את הטוב שבנו, לפוגג את המסכים המסתירים אותו, וללמוד איך אפשר להתחבר בחזרה למציאות של קשר וחמימות.

כריכה קשה | 224 עמודים

הספר בודאי ישנה אהבה לוקח אותנו למסע קסום של תקווה ורצון, מסע להסרת הערפל המונע מאתנו לפגוש את עצמנו ואת בן או בת הזוג שלנו.

כמה מאיתנו מ‪תגעגעים לקשר אמיתי, קשר עמוק ומספק עם מישהו שיראה אותנו כמו שאנחנו ויאהב ויעריך את מי שאנחנו? האם בכלל יש סיכוי שדבר כזה יקרה, או שאלה דמיונות ילדות שלעולם לא יתגשמו? האם משהו בסיסי ומהותי באמת יכול להשתנות? וגם מי שכבר נמצא בקשר זוגי - האם אנחנו ממשיכים להעמיק בקשר או שנרדמנו בדרך?

הספר "בודאי ישנה אהבה"  לוקח אותנו למסע קסום של תקווה ורצון, מסע להסרת הערפל המונע מאתנו לפגוש את עצמנו ואת בן או בת הזוג שלנו. 'בודאי ישנה אהבה' הוא ספרו השישי של רן ובר, מחבר רבי המכר 'סוד הנקודה הטובה' ו'להיות בשמחה', ומובאים בו בשפה פשוטה וברורה תובנות וכלים לעבודה זוגית ואישית. הקריאה בספר יכולה לחבר אותנו שוב אל האמונה שלמרות כל הקשיים בדרך – בוודאי ישנה אהבה

‘אני ואין רוכבים על אופניים’ הוא סיפור על ארבעה חברי ילדות, החוזרים ונפגשים זה עם זה, וגם כל אחד עם עצמו.

בעין משעשעת וברוח טובה, אורג רן ובר, רכיבה ביער עם לימוד קבוצתי בסלון, טיולי ג׳יפים במדבר עם טבילה לילית בחוף הילטון, וגם הרבה הרבה קפה שחור – לכדי מסע פנימי, מקומי ועכשווי מאוד.

בתוך כך שוזר רן ובר סיפור בעל תובנות רוחניות ונפשיות, לאור תורתו של רבי נחמן מברסלב, בצורה השווה לכל נפש ובגובה העיניים.

הוא עצר והביט בי במבט פראי ואמר פתאום, "בנאדם. אתה הולך למות. אתה יודע את זה? יום אחד אתה תמות ואז מה תגיד? התאמנתי להיות ילד טוב כל החיים? לא רציתי להפריע לשכנים? השתדלתי לנסוע לאט ובאלגנטיות? התבטאתי תמיד כשורה בכל מקום ובכל אירוע? מה תגיד, אה? הייתי בסדר? תקשיבו – תכניסו אותי לגן עדן, בחייאת, תעשו טובה – הייתי ילד טוב תשעים שנה!”

הסטתי את המבט והסתכלתי על עץ מרוחק. האמת – לא ידעתי מה לענות לו. הוא צדק. כמה אנרגיה אני משקיע ב"להיות בסדר", ב"להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון". זה אפילו לא מודע. אני בכלל לא שם לב לזה – זה פשוט נמצא שם קבור בתוך התודעה שלי ומנהל אותי. ככה אני מסתדר בכל מקום, תמיד לומד מה להגיד ואיך. תמיד התגובות שלי הן ‘נאותות’. אבל איפה אני בכל זה?

"אולי אתה צודק”, אמרתי והשפלתי את המבט ובעטתי באבן.