היינו כחולמים | אורנה ברודמן

האם הרבנות תאשר את קריאת מגילת העצמאות לנשים? מי שברה את לבו של איש הפח ומה פו הדוס עושה עם חזרזיר?

בספרו הראשון, לא עשו חכמינו, הסטנדאפיסט יאיר יעקבי מגיש אסופה משוגעת ומדויקת של סיפורים ואגדות סאטיריות על מגזר שאי-אפשר לברוח ממנו אבל מדי פעם חייבים לנסות. עינו החדה ותועפות ההומור העצמי של יעקבי הופכות את כתיבתו למראה מגדילה של כל נקודות החן והפגמים האנושיים בכלל ושל החברה הדתית בפרט. המבט שלו ביקורתי אבל מלא חיבה, ודרכו אנחנו יכולים להתבונן על עצמנו באירוניה ועדיין לחייך כל הדרך אל השנ"צ בשבת.

הסיפורים, שמרביתם ראו אור בעיתון "בשבע" ומקצתם בבמות אחרות, זכו לפופולריות רבה והם נאספו, נערכו ואוירו לצורך ספר זה.

יאיר יעקבי, נשוי ואב לארבעה, סטנדאפיסט, תסריטאי, כותב טור אישי בעיתון "בשבע" וממייסדי ההרכב הקומי אנדרדוס.

בספר "רוח אביב" מאוגדים מאמרים פרי עטו של הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל לציבור שוחרי התורה והדעת. בכתבים אלה מתייצב הרב בצומת המסורת והמודרנה ומעמיק חקר בסוגיות שלידתן באותו מפגש. כאשר הזהות היהודית ומורשתה נפגשות עם התרבות הסובבת, עולות בדרך הטבע שאלות העשויות לדרוש מענה. חלקן מעוררות מבוכה קיומית, והמתמודד עמן זקוק להארה הנוגעת לשורשי אמונת האדם. אחרות תובעות גיבוש עמדה רעיונית או מדיניות חברתית מושכלת. בשני המקרים המענה נדרש. בעבור יהודי המודע להתמודדויות ולמבוכות המשפיעות עליו ומעצבות אותו, ירצה או לא, ההתעלמות והחזרה לסדר יום מיושן אינן בגדר אפשרות.

הרב ליכטנשטיין ניגש תחילה לתיאור המבוכות האלו מתוך ידענות מופלגת ומתוך יכולת ניתוח עדינה ומדויקת. בשלב שני ומעבר לתיאור המצע הרעיוני הנתון, אנו מוצאים כאן התמודדות וסלילת הדרך. גישת הרב היא ישרה, ועל כן היא מורכבת. אין כאן עיגול פינות. הוא אינו מתפתה לנוחות שבחדגוניות אידיאולוגית המביאה אחרים להתכחש לזכויות היריב, וגם אין סיכוי שהכמיהה לנורמליות, בתפיסתה הרווחת, תקהה את מבטו החודר. הרב נטוע בדל"ת אמות של הלכה ולן בעומקה, ודווקא משם עיניו משוטטות באופקים רחבים ורחוקים.

חוויית הקורא עשויה להשתנות ממסה למסה ומאדם לאדם. לעיל דיברנו על מציאת המענה וסלילת הדרך, ואלו יעניקו מן הסתם תחושת רגיעה ובהירות. אך ייתכן שמורכבות המבט תשרה אי־נוחות, ודווקא תזרע מבוכה. לעיתים התועלת וגם ההנאה מכתבי הרב מותנות בנכונות לצאת מהשגרה המחשבתית. הרווח הוא הסיכוי לחיים אמיתיים יותר, מבחינה יהודית ואנושית כאחת. 

חידושי הריטב”א יוצאים לאור על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים עם הערות והארות, השואות וציוני מקורות.