הציץ ונפגע | דוד אסף

הציץ ונפגע עוסק בפרשייה טרגית ואלימה, נשכחת ומושכחת.

בשנת 1869 מאס האדמו"ר דוב בער "בערניו" פרידמן מליאובה בחסידיו ופנה אל אור ההשכלה. הצדיק ש'הציץ ונפגע' נחטף בכוח מביתו ונכלא בחצר אחיו בסדיגורה, אך משכילי צ'רנוביץ שחררוהו מכלאו ובערניו עבר לגור במחיצתם. הצדיק לשעבר פרסם ברבים את השקפותיו החדשות, אך לאחר חודשיים התחרט, שב מבויש לחצר החסידית ובה התבודד עד מותו. אירועים מסעירים אלה היו הרקע למחלוקת עזה שהוביל האדמו"ר הנערץ חיים הלברשטם מצאנז נגד צדיקי סדיגורה וחסידיהם. היה זה מאבק חסר תקדים בהיקפו ובחומרתו, שהשתתפו בו מאות רבנים ועשרות קהילות, והוא כלל חרמות הדדיים, אלימות קשה, הלשנות, ובעיקר שנאה תהומית בין אחים.

זהו המחקר הראשון המתאר את המחלוקת בכל היקפה, תוך התבססות על מאות מקורות ראשוניים ומשניים, כתבי פולמוס וכתבי יד נדירים, מקורות ארכיוניים ותיעוד ממשלתי רשמי, עיתונות בת הזמן, ספרות זיכרונות ועדויות, ומקורות מכל רחבי הספרות החסידית, הרבנית והמשכילית.

הספר "הציץ ונפגע" מציג את המחלוקת לא רק כמאבק בין שתי שיטות רעיונות מנוגדות, אלא בעיקר כדרמה חברתית ואנושית מרתקת ומטלטלת.

דוד אסף הוא פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת ת"א המתמחה בתולדות החסידות. בין ספריו – דרך המלכות: ר' ישראל מרוז'ין ומקומו בתולדות החסידות (1997); נאחז בסבך: פרקי משבר ומבוכה בתולדות החסידות (2006).