חורבן בית המקדש השני חִייב שינוי כיוון. כשלון המרד הגדול והיעדרו של בית מקדש הכתיבו תנאים חדשים להתפתחות היהדות. רבן יוחנן בן זכאי הוביל את המנהיגות ליבנה והחל במפעל אדיר של שיקום היהדות דרך היצירה של בית המדרש. מעתה, יבנה תהפוך לסמל של מתינות, השלמה עם הגורל וויתור על חירות מדינית.אולם רוח יבנה לא שרדה לאורך זמן. מעל חמישים שנה היתה הרוח הלאומית גנוזה, אך הציפייה המשיחית המשיכה להתקיים במעמקי התודעה. האנרגיות המשיחיות חיכו לשעת כושר שלא בוששה לבוא. בניצוחו של רבי עקיבא, מענקי התקופה, נסחף העם למרד ברומאים וראה בבר כוכבא משיח. האם כל חכמי ישראל חשבו כך? על פי הספר שלפנינו, כנראה שלא.ספר זה מקיף את התקופה שלאחר חורבן בית המקדש ועד אחרי מרד בר כוכבא. בחלקו הראשון הספר סוקר את בית המדרש של יבנה ואת הדרכים שבהם ביססו חכמי המשנה את חיי הדת ללא מקדש. חלקו השני של הספר מוקדש למרד בר כוכבא ולשאלה המטרידה כיצד תמך רבי עקיבא במרד ומה חשבו שאר חכמי ישראל על כך.
הרב ד"ר בנימין לאו עומד בראש בית המדרש בבית מורשה בירושלים ומכהן כרב בית הכנסת הרמב"ן בירושלים. הוא מלווה בייעוץ ובהכוונה מספר בתי ספר בירושלים ומרצה במסגרות חינוכיות ואקדמיות שונות. עבודותיו עוסקות בחקר ההלכה והפסיקה ובענייני השעה.
