בריתי שלום - ימין ושמאל מלחמה ושלום | הרב שג"ר

 

הספרון "על כפות המנעול" משלים את הקובץ "זכרון ליום ראשון", ועוסק בעיקר ביום כפור. 

שני הספרים מפגישים את הקורא עם שאלות התשתית: החיים והמוות, הדין והחמלה, החטא, העונש והתשובה, העוול החברתי ותיקונו, יחסי חברות בעולם מנוכר ועוד.

בספר זכרון ליום ראשון עוסק הרב שג"ר זצ"ל  בנושאים רבים ומגוונים הקושרים לימים הנוראים.

בדרשותיו הייחודיות, המשלבות הלכה, חסידות ופילוסופיה בת זמננו. נידונים בהרחבה ענייני ימי הסליחות וראש השנה, כשבראשם – משמעות האשמה והתשובה, הפיוס והחמלה, הזכרון וההמלכה. 

 

"תחושת חוסר הכנות וחוסר העומק שלנו בימי התשובה היא הבעיה הגדולה. האם אכן אנו מאמינים שנשתנה?" 

במילים אלו מנסח הרב שג"ר את אחת המועקות המקשות עלינו את תחושת החזרה בתשובה בימי הרחמים והסליחות. 

האם ניתן באמת לדבר על חטא ותיקון כשמסביב מתפוררות האמיתות שלנו? האם בעולמנו יש משמעות כלשהי לתחושות האשמה?

בין ספריו של הרב שמעון גרשון רוזנברג (שג"ר) זצ"ל בהוצאת ישיבת שיח יצחק:"כלים שבורים – תורה וציונות דתית בסביבה פוסטמודרנית", ו"על כפות המנעול – דרשות לימי התשובה וליום הכיפורים", המהווה המשך לזכרון ליום ראשון.

מהדורה חדשה  המיועדת לתלמידיו ותלמידותיו הרבים ולקהל הרחב שטרם זכה להכירו.

120 עמ' | כריכה רכה | מהדורה שניה מורחבת ומתוקנת

ספרי הרב שג"ר

בחיבור זה פורש הרב שג"ר זצ"ל, אחד מגדולי הלמדנים וההוגים שהעמידה הציונות הדתית, את משנתו בנושא לימוד הגמרא. משנה זו צמחה והתפתחה במשך שנים ארוכות; ראשיתה בתחושת מועקה שחוו הוא ורבים מתלמידי ישיבות ההסדר בני דורו בלימודם. הרב שג"ר טען כי מקורה של מועקה זו בפער בין דרך הלימוד הישיבתית לעולמו של הציבור הדתי-לאומי. באמצעות שרטוט הקווים המרכזיים של לימוד התורה בעם ישראל במאתיים השנים האחרונות – מהגר"א ור' חיים מבריסק ועד המחקר התלמודי בן זמננו, וניתוח מעמיק של משמעותם, מנסה הרב שג"ר לטוות דרך לימוד המתאימה לציבור זה.

הרב שג"ר מציע דרך ייחודית ללימוד, המנסה להמשיך את מסורת הלימוד הישיבתית מחד גיסא, ומאידך גיסא – לחדש דרך הן במטרת הלימוד והן בתכניו. הוא טוען כי התורה כתורת חיים מחייבת התחדשות מתמדת, תוך הפנמתה לקיום הרוחני של לומדיה.

בספר "הליכות עולם" עוסק הרב שג"ר במתח שבין ראיית ההלכה כנצחית ועל-זמנית לבין התהליכים החלים בה וההקשרים ההיסטוריים שהיא כרוכה בהם. בסוגיות השונות אותן בוחן הרב שג"ר, בא לידי ביטוי הפער בין ההקשרים התרבותיים, המוסריים והמשפטיים, שמתוכם התעצבה ההלכה לבין אלו המעצבים את חיינו כיום.

שאלת היחס בין ההלכה לתהליכים היסטוריים נוגעת במתחים היסודיים המעצבים את הזהות היהודית המודרנית. שאלה זו, שהעסיקה את הרב שג"ר רבות, עומדת במרכזו של ספר זה ונידונה בו באופן רחב ומעמיק. המאמרים המופיעים כאן עוסקים בה באמצעות הדגמתה במגוון של סוגיות הלכתיות: האופי הייחודי של דיני הנזיקין בהלכה, השתלשלותן של הלכות המוקצה, מעמדם ההלכתי של חוקי המדינה, ופרשנות חז"ל לדין 'עין תחת עין'. באמצעות ההתמקדות בממד ההיסטורי של סוגיות אלו, בוחן הרב שג"ר את השאלות היסודיות שמעלה היחס בין הלכה והיסטוריה: מהי משמעותם של התהליכים שעוברת ההלכה במשך הדורות? כיצד מגיבה ההלכה לשינויים ערכיים וחברתיים? מהי עמדתם של הפרשנים והפוסקים לנוכח תהליכים אלו? כיצד משפיעה המודעות ההיסטורית על לימוד התורה וקיום המצוות? הרב שג"ר ניגש לדיון זה באמצעות מגוון של שפות וכלים: פרשנות של פסוקי התורה ומדרשי חז"ל, עיון למדני בסוגיות הלכתיות, ושימוש במושגים והבחנות מתחומי ההיסטוריה, המשפט והאנתרופולוגיה. מקום מרכזי בדיון שמור לדמותו של הרמב"ם, שהרב רואה בו מורה דרך לתפיסת ההיסטוריוּת של ההלכה. בנוסף לכך, רגישותו האופיינית של הרב שג"ר לממד הקיומי של החיים הדתיים מביאה אותו להוליך את הדיון אל מעבר לתחום ההיסטורי והתיאולוגי, ולבחון את האופן שבו מעצבת המודעות ההיסטורית את חווייתו הקיומית של לומד התורה ומקיים המצוות.

בספר ביום ההוא מרוכזות דרשות ומאמרים של הרב שג"ר על יום השואה, ייום הזכרון לחללי צה"ל, יום העצמאות וים ירושלים. 

ביום העצמאות וביום ירושלים הרב שג"ר חש את התנוצצות אור הגאולה ואת טעמו הנסתר של העולם שעתיד לבוא: ההנגדה בין "היום ההוא" לבין היום הזה משמשת אותו כדי לאתגר את חיינו במדינת ישראל ולפתוח אופקים דתיים ואנושיים חדשים.

הרב שג"ר חושף במועדי  אייר תוכן דתי עמוק, הם מצדם מזמנים אפשרות לבירור מחודש של סוגיות אמוניות: ציונות ופוסט-ציונות, שואה והשגחה, מוות וחיים, ארץ ומדינה, מלחמה ושלום.

412 עמ' | כריכה קשה | בהוצאת המכון לכתבי הרב שג"ר