אַיֶּכָּה - מגילת איכה של הנפש | חגי לונדין

בעומדו על מכונו, תפס המקדש מקום משמעותי בקשר שבין עם ישראל לבין אלוהיו. עם החורבן, סבר העם שהוא נידון להיות מרוחק ומסולק מעם ה', וכי ניתק קשר הברית בינו לבין אלוהים. עניין זה מתבטא גם במגילת איכה שלאורך הדורות קראו אותה רבים בעיקר כדי לקונן על החורבן של המקדש הראשון, וברבות הדורות גם על חורבנו של הבית השני, ועל הגלות הארוכה הקשה שבאה בעקבותיו. בספר איכה: מייאוש לתפילה טוען חוקר המקרא פרופ' אלי עסיס שמגילת איכה אינה רק קינה ונֶהִי על החורבן אלא היא נועדה גם ובעיקר לתת תקווה לעם בחשכת הגלות, ולהעביר את המקונן מייאוש לתפילה, ולאימוץ התפיסה שמצב החורבן הוא זמני משום שה' לא ניתק את קשר הברית עִם עמו. המגילה מבטאת את הרעיון שגם אם בניית המקדש נדחתה בינתיים, רצונו של העם להרגיש רצוי על ידי ה' אפשרי, וכי הברית עִימו לעולם קיימת. "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם". העם המקונן את המגילה אמנם מבטא בכך את כאבו ואת צערו, אבל תוך כדי קריאת המגילה הוא מפנים את התפיסה שה' לא זנח את עמו, ובאמצעות קריאתהּ הוא מקווה לחידוש הקשר בינו לבין אלוהיו. הדרך המתוחכמת שבה עובר הקורא מייאוש לתקווה מודגמת בניתוח של מגילת איכה שלפניכם.

מתוך ימי הסתרה חשוכים נולדה יצירה רוחנית וייחודית על סיפור מגילת אסתר וימי הפורים. מעיון מעמיק בתורתם הפנימית של חז"ל – תורת ה'רֶמֶז' – עולה סיפור המגילה

כמאבק נפשי והרואי מול היצרים שמאיימים ל'השמיד להרוג ולאבד" את קיומו של האדם בכל דור ודור.

הרב חגי לונדין מפיח חיים בדמויות המגילה שמתגלות לא רק כדמויות היסטוריות, אלא גם כדמויות המבטאות את הכוחות הפנימיים המצויים בנפשו של כל אחד ואחת מאיתנו.

המהפך שחל באותם ימים הוא ביטוי למהפך האפשרי כנגד כל הקשיים המאיימים על האדם, וליכולת לחשוף בנו כוחות וקדושה שלא הכרנו עד כה. במגילת אסתר יש תיאור מסעיר של האופן שבו כל יהודי, ולמעשה כל בן אנוש, מתמודד עם איומים פנימיים וחיצוניים, ומסוגל מתוך מאבק עיקש ואמיץ לנצח; לגלות את הא־לוהים בתוך הסתר ואפלה.
לצפייה בעמודים לדוגמא לחץ כאן

הרב חגי לונדין, מהרבנים הבולטים כיום בתחום הסברת היהדות, ר"מ במסגרות ישיבתיות ואקדמיות, מלמד בערוצי מדיה ובאתרים שונים ומרצה ליהדות ברחבי הארץ. 

כריכה רכה

  

ליל הסדר הוא הלילה שבו נפתחים שערי השמיים והקב"ה נושא אותנו ׳על כנפי נשרים׳, עד שכל אחד ואחת יכולים לגעת בכוכבים.

בלילה קצר זה נדחסים כל תהליכי השחרור, ההתעלות וההתקדמות של חיינו. לכל מילה בהגדה ולכל הלכה, מנהג ומאכל יש משמעות קיומית, רוחנית, נפשית ומעשית אדירה.

חוסר היכולת שלנו להשתחרר מהמוגבלות, מהחולשות ומההסתכלות הצרה שלנו – זוהי נשמת אפה של התרבות המצרית. בכל רגע מחיינו אנו צריכים לחיות מחדש את יציאת מצרים, להתמודד עם משברים, לצלוח אתגרים, לשחרר את עצמנו מן החולשות, ההרגלים והמוסכמות ולתת לאור החירות להאיר בתוכנו. כל התגברות על מכשול היא ׳יציאת מצרים׳ קטנה. כל התעלות והתעצמות היא ׳קריעת ים סוף׳.

בהגדה של הנפש מבאר הרב חגי לונדין כיצד המילים הקדושות הללו, שנכתבו לפני אלפי שנים, גונזות בתוכן מסרים שמתאימים לנפש האיש והאישה החיים בתרבות ימינו.

מגילת איכה, על חמש הקינות שבה, מעלה בזיכרון קוראיה את זוועות חורבן יהודה וירושלים ואת מנת גורלם האכזר של יושביהן מיד נבוכדנאצר מלך בבל. אך "איכה" איננה רק קינה על חורבן הבית הראשון, וכל מי שקרא בה – ביאר אותה או הרחיב בדרכים מגוונות את יריעתה – קונן גם על חורבן הבית השני בימי הרומאים ועל כל צרה וצוקה שניחתה על ראש עם ישראל בשנות גלותם הארוכות, במזרח ובמערב גם יחד. סבלם של היהודים לאורך הדורות עורר יוצרים רבים – סופרים ומשוררים, היסטוריונים ודרשנים – לתאר את אירועי זמנם כשהם שבים אל מגילת איכה ויונקים ממנה ומכאבה. ואין צריך לומר שהקורא במגילה בימינו אינו יכול שלא לחוש בכוחה של המגילה להכיל בקינותיה גם את שואת היהודים במאה העשרים.

הספר המונח בזה בפני הקוראים הוא פירוש ספרותי-רעיוני למגילת איכה, אך הקורא יוכל למצוא בו יותר מזה: הספר יאפשר לו לעקוב גם אחרי הרושם שהותירה מגילת איכה בספרות עם ישראל לדורותיו: בספרות חז"ל, בתרגומי המקרא העתיקים, בספרות ימי הביניים, בדברי פרשנים ובשירת הקודש, ועד ליצירות העת החדשה, שירה ופרוזה, המוסיפות משלהן לאנחותיהן של קינות העבר.

ההרחבות המלוות את הפירוש מפגישות אפוא את הקורא עם מדפים רבים בארון הספרים היהודי, אך גם עם הלשון העברית שבפינו ועם מראות הארץ בעבר ובהווה. כן שולבו בספר יצירות אמנות, כרזות ותצלומים המעידים בדרכם שלהם על יציאת המגילה מעולם הקודש אל עולם החולין והתקבלותה ופרשנותה בחיי הרוח של החברה הישראלית רבת הפנים.

כריכה קשה

ידיעות ספרים - ספרי יהדות