בזמן חכמים השפה המדוברת היתה ארמית. ולכן, לאחר כל פסוק שהחזן היה קורא, היה מישהו שמתרגם
אותו לארמית כדי שהציבור יבין.
היום, איננו מבינים את התרגום, ולצערינו לא מבינים נכון גם את המקרא… יש פרשיות שאינן מובנות כלל לאדם הפשוט, כמו פרשיות המשכן – ויקהל, פיקודי וכו’, או פרשיות הקורבנות – ויקרא, צו וכו’,
וכאשר כבר מגיעות פרשיות עם “סיפורים” כמו ספר בראשית וכד’ – פעמים רבות מבינים אותם בצורה משובשת,
ובנוסף, שאלות רבות שצצות לאדם הפשוט, גם לאחר חמישים שנה ששומע את הקריאה, לא זוכה לבררם ולהבינם.
חוסר ההבנה בפרשה גורם להתעסקות ב: מי עולה שביעי / מפטיר? למי יש זבד הבת / בר מצוה? וחלק מהציבור היקר אף מנמנם מעט…
ומה עם התורה הקדושה? ומה עם תקנת משה רבנו? …
בחומש "תורה מאירה", יוכל כל אחד להבין את קריאת התורה בזמן קריאת התורה!
