שיעורי רבינו - חנוכה | רבי משה שפירא זצ"ל

למועדים פנים רבות, ומַעְיָנָם מוסיף בכל דור ודור לנבוע ביסודות והארות חדשות ולבסם אותנו בחיותם ובקדושתם. בבסיס הסדרה "ונהר יוצא מעדן", העוסקת במועדים, עומדת תפיסה רחבה ושורשית, הנוגעת לכל התורה. היא מבוססת על כך שפרשת גן העדן היא שורש התורה, והיא מכילה את יסודות התורה כולה בבחינת מועט המחזיק את המרובה. במושגים של ימינו ניתן להגדיר פרשה זו כ"צופן הגנטי של התורה".

קומתם הגלויה של מועדי ישראל נעוצה בפרקי המועדים שבתורה, בפרשות אמור, פנחס, ראה ועוד. בסיסם של מועדים אלו נעוץ עוד ביציאת מצרים, וכבר קבעו חז"ל יסוד זה במטבע הקידוש והתפילות של המועדים כולם – "זכר ליציאת מצרים". בחיבורזה ברצוננו לפגוש את השורשים העמוקים יותר של המועדים, המצויים בפרשת גן עדן אשר בה חבויה משמעותה הפנימית של התורה בכללה.

בבסיסה של הסדרה עומדת כאמור ההכרה שאף למועדים השונים שורשים בפרשת גן עדן. בין השאר מתבטא דבר זה בהקבלה שבין מועדים אלו ובין הזיהויים השונים של עץ הדעת טוב ורע. זיהויו של עץ הדעת טוב ורע עם החיטה מאיר את עניני חג המצות ספירת העומר וחג השבועות, בחלק העוסק בסוכות נידון גם הקשר שבין

חטא אדם הראשון לאתרוג; החלק העוסק בפורים מבוסס על הקשר בין חטא אדם הראשון ובין הגפן; ובחלק העוסק בחנוכה נרמז הקשר שבין חטא אדם הראשון לתאנה. 

פלא החזרה בתשובה של הדור האחרון, בעיקר מאז מלחמת יוה"כ, כבר נראה היום כענין טבעי ומובן מאליו; אין כמעט היום ב"ה בית חילוני בישראל שאין בו מי שהתחזק והחל לקיים מצוות, ואם לא בו – בבית שכנו הקרוב לביתו או בבית בן משפחתו. אחד מראשוני הראשונים של הגל הזה היה הצייר יצחק (איקא) ישראלי ז"ל, שמשך אחריו רבים; המפורסם שבהם היה אורי זוהר, שנחשב אז היוצר-במאי-שחקן-בדרן מספר אחד בארץ, שחזרתו המתוקשרת בתשובה היכתה את כל הארץ בתדהמה. אך לא רבים יודעים שההבדל בין 'חזרה בתשובה' חיצונית ורדודה לבין שינוי עמוק בתודעה הוא לעיתים קו דק מאוד;

לכן, כדי להעמיק ולבסס את המהלך הרוחני המדהים הזה, הסכים בזמנו הרב משה שפירא שליט"א, ת"ח ואיש-מחשבה ידוע מירושלים, לבקשת איקא הנ"ל, להעביר שיעור קבוע באמונה בישיבת "אור שמח" לקבוצת חוזרים בתשובה ומחפשי-דרך בשלבים שונים של דרכם אל ה'. משיעור של יחידים נעשה השיעור השבועי הזה לשיעור המוני, שרבים מבני הישיבות הגבוהות בירושלים חברו אל מייסדיו החוזרים-בתשובה, ועלו יחד עמם במעלות האמונה העמוקה, היסודית, האיתנה, שאינה רק 'אמונת אנשים מלומדה'.

בשנים הראשונות (תשמ"א-תשמ"ב) בחר הרב שפירא בלימוד עמוק ושיטתי של י"ג העיקרים של הרמב"ם; ב"ה היה אז מי שהקליט את השיעורים האלו, היה עתה מי שיזם ואף מימן את שכתובם והדפסתם, ונמצא אחד השומעים, ת"ח ומחבר ספרים בזכות עצמו, שהשכיל בעזרת הרב שליט"א לערוך ולסדר, לציין מקורות ולהוסיף הערות, ולהוציא לאור ספר מיוחד במינו – ביאור עמוק ומקיף ליסודות האמונה היהודית, בדרך שיטתית ומוסברת, שעומקה אינו פוגם בבהירותה וחדותה. ספרים רבים כבר נכתבו בענייני י"ג העיקרים, אך לא ידוע לי על ספר כה יסודי וכה מפורט, שמתרחב בכל 'עיקר' לכל צדדיו וצידי צידיו – ומצד שני שומר על חוט שידרה עקבי ועל סדר ושיטתיות בהסברת העיקרים הנ"ל.

מענין לציין ששני עיקרים זכו בספר זה להרחבה יתירה - העיקר השמיני על 'תורה מן השמים', והעיקר האחרון העוסק בתחיית המתים; הדבר מתקבל מאוד על הדעת: האמונה בתורה מן השמים היא הבסיס לקבלת עול תורה ומצוות כפי שנמסרו פרטיהם ודקדוקיהם במשך הדורות, והאמונה בתחיית המתים מחברת באופן המוחשי ביותר בין העולם הזה שלנו לעולם האמת (במלוא מובנה של מילה זו), בין מה שנראה היום לעיניים - לבין השלימות לה אנו מצפים לעתיד לבוא.