סט ספרי חסידות 39 כרכים | פאר מקדושים

בעריכה מחודשת כמיטב המסורת של מכון פאר מקדושים כולל ליקוטים, מפתח מפורט, פניני "דברי חיים".

ממעלות המהדורה החדשה:

שם משמואל - על חמישה חומשי תורה ועל המועדים. הספר הינו אמרותיו החסידיות שנאמרו מידי שבת בעת עריכת ה"טיש", ובהזדמנויות נוספות, ונכתבו על ידו מאוחר יותר.

הספרים "שם משמואל"  נדפסו לראשונה בפולין מיד לאחר פטירתו, על ידי בנו בעל "חסדי דוד" בתשעה כרכים, (ב"כ בראשית, ב"כ שמות, ויקרא, במדבר, דברים, מועדים, הגדה של פסח). לאחר מכן בנו רבי חנוך בורנשטיין הדפיס את הספר בארץ ישראל במהדורה חדשה, ובאותיות מרובעות, וכיום הוא מודפסים ספרי ה"שם משמואל"  בששה כרכים (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים ומועדים, הגדה של פסח).

חלק גדול מהספר מבוסס על תורת אביו בעל האבני נזר, כשהוא מצטט את דברים ומבארם.

תפוצתו של ספר שם משמואל  הינו רבה ביותר בין בקהילה החרדית ובין בקהילה הדתית-לאומית, ורבים הם שיעורי התורה הקבועים בספר זה.

רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (תרט"ז – כ"ד בטבת ה'תרפ"ו; 1856 – 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה. רבי שמואל היה בנו היחיד של רבי אברהם בורנשטיין (מייסד חסידות סוכטשוב) ונכדו של הרבי מקוצק. שימש כאדמו"ר נערץ בחייו, ותורותיו המקוריות, ובעיקר ספרו "שם משמואל", תפסו מקום מרכזי בארון הספרים החסידי גם לאחר מותו.

בסדרת הספרים "נתיבות שלום" על התורה מאת רבי שלום נח ברזובסקי זצ"ל, האדמו"ר מסלונים", מובאים עיקרי תורת החסידות בלשון ברורה ובהירה כשהם מפורשים על פי סדר פרשיות השבוע.

הסדרה "נתיבות שלום" זכתה לפופלריות גדולה, בכל רבדי הציבור, עקב הסגנון הבהיר שבהן מועברים הרעיונות העמוקים של החסידות.

בסדרת נתיבות שלום קיימים גם 2 כר' על המועדים ועבודת השם (מידות,תפילה וכו') וכן חוברות וקונטרסים בנושאים שונים - חנוכה, פורים, חינוך פרקי אבות ועוד..

סלונים - נתיבות שלום

הספר 'קדושת לוי' לרבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע נדפס מחדש בתוספת מראי מקומות, חלוקה לקטעים, ומדור ציונים והערות המכיל ביאורים השוואות והסברים שונים מספרי חז"ל ומספרי חסידות ומחשבה. שלשה כרכים מפוארים אלו המגלמים בתוכם עמל של שנים, הגיעו לסיומן.

דפים של סנגוריה', כך הוגדר הספר הקדוש 'קדושת לוי' אשר חיבר מליץ היושר רבי לוי יצחק  מבארדיטשוב זי"ע, שם שהפך נרדף לרחמים והמלצת טוב עבור ישראל, עד שאמרו צדיקים כי די באזכור השם 'ברדיטשוב' כדי לפעול התעוררות רחמים רבים בשמי מרומים.

עד כדי כך הגיעה הערצת הספר הקדוש הזה בין צדיקי הדורות, עד שהיו אדמו"רים מפורסמים שהיו מניחים את הספר הקדוש הזה על עמוד התפילה שלהם, כאשר היו יורדים לפני התפילה בימים הנוראים. וכשהיו מגיעים לדברי הפיוט "באין מליץ יושר מול מגיד פשע", היו נוטלים לידיהם את הספר, מנענעים בידם ומעוררים זכרון טוב כלפי מעלה ומתחננים "וצדקנו במשפט".

 וכבר בצאת הספר "קדושת לוי"  לאור עולם, נתקבל באהבה עצומה בכל תפוצות ישראל. וגדולי הדור קילסוהו בהסכמת קדשם, כאשר כתב הרה"ק בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא זי"ע, כי כאשר קיבל את הספר ''מאוד נתתי שמחה בליבי ... וצדקה תחשב להחיות עם רב בספר קודש הזה ובוודאי זכות הגאון המחבר וקדושת ספריו יהיה למגן ומחסה בכל מקום אשר ימצאו, להטות עליהם כנהר שלום, והספרים אינם צריכים להסכמתי כי ממקור קדוש יצאו". 

ומאז שהודפס החיבור הקדוש הזה, שב ונדפס שוב ושוב, בריבוי דפוסים ומתעסקים. דא עקא, שמרוב העתקות ומסדרים, נפלו בו במשך הדורות שיבושים רבים וטעויות העתקה מצערות. הגיע המצב לכך, שבהרבה מקומות היו דברי הספר חתומים ולא ברורים.

זאת ועוד, שמגודל מעלת הרה"ק המחבר, בהרבה מקומות, קשה להבין את דבריו, המתבססים על תועפות ידיעתו בכל מכמני התורה. ואין הדברים נהירים למי שעדיין לא מילא כריסו בדברי חז"ל. כך קורה שביותר ממקום אחד בתוך הספר, נדרש הלומד להקדים ידע תורני רב, כדי להבין את פשטות הדברים.

ספר בני יששכר במהדורה חדשה מבוארת ומנוקדת בששה כרכים: הכרך הפותח מיוחד לענייני שבת וראש חודש, כרך נוסף מכיל את מאמרי חודש ניסן, ואילו בארבעת הכרכים הנוספים מצויים שאר החודשים. 

ספרו הנודע של הרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב, 'בני יששכר' במהדורה מפוארת ומהודרת ובתוספת אוזניים לתורתו: הערות והארות, ציונים ומראי מקומות. בתוספת כותרות משנה, ומראי מקומות מפורטים לספרי חז"ל ראשונים ואחרונים, ותרגום לשון הזוהר ללשון הקודש.

'בני יששכר' הוא אחד מספרי היסוד של החסידות , ועליו נקרא שמו של רבן של ישראל, רבינו צבי אלימלך שפירא מדינוב זיע"א, תלמידם הגדול של  החוזה מלובלין, האוהב ישראל מאפטא והרה"ק רמ"מ מרימינוב.

ספר "בני יששכר"  העוסק במועדי וזמני השנה, בימי השבתות ובימים הטובים, התקבל באהבה ובחיבה אצל שלומי אמוני ישראל. 

 

בראש ובראשונה סודרו דברי רבינו עצמם על הצד היותר טוב ובתכלית היופי וההידור. נערכה הגהה קפדנית כשבמסגרתה תוקנו המוני שבושי דפוס וטעויות סופר שליוו את המהדורות הקודמות. כל ראשי התיבות נפתחו . צויינו רבבות מראי-מקומות לכל ההפניות הרבות אותם מזכיר רבינו. המשפטים פוסקו ונוקדו בניקוד מלא, ורצף הדברים חולק לקטעים המעוטרים בכותרות מרכזיות וכותרות-משנה המסכמות את הנידונים בתמציתיות ובבהירות.

גולת הכותרת של עבודת העריכה המוקפדת היא במדור הביאורים וההערות, שם עמלו חכמי ורבני 'עוז והדר' בראשות הרב מנחם מנדל פומרנץ שליט"א, ריש 'מתיבתא – עוז והדר', אשר בהכוונתו ובהדרכתו עמלו חבר תלמידי  לעשות את המיטב כדי לסייע ביד הלומד ולהאיר את עיניו. בכל מקום בו נצרך תוספת ביאור, ניתן למצוא במדור זה את ההסבר כשהוא ניתן בבהירות המירבית, כשבד בבד מצורפים מקבילות והפניות לכל דברי חז"ל המצוטטים בגוף הספר יחד עם תוספות נכבדות מספרי רבותינו הראשונים והאחרונים, ציצים ופרחים מספרי החסידות והמוסר.