קורות חייו של סרן גדי מרשה הי"ד:
סרן גדי מרשה הי"ד, בוגר ישיבת "אחוזת יעקב" (שנת תש"ן), היה הקצין הישראלי הראשון ממוצא אתיופי באחד מהיחידות המובחרות בצה"ל, הגששים. גדי נהרג בפיצוץ מטען במחסום סופה שברצועת עזה, יחד עם חבלן משמר הגבול יונתן ורמולן הי"ד. גדי ז"ל היה בן שלושים במותו.
סרן גדי מרשה ז"ל עלה לארץ מאתיופיה עם בני משפחתו לפני עשרים שנה, והתיישב בקרית ארבע . בישיבת "אחוזת יעקב", הוא לא היה אחד מן החבורה - הוא היה הארי שבחבורה, למרות אישיותו השקטה ולמרות רצונו להיחבא אל הכלים, חבריו של גדי ראו אותו מנהיג הכיתה. הוא הצטיין בלימודיו והיה לאות ולמופת לתלמידים הצעירים ממנו, ולא רק לבני עדתו.
בשנת תש"ן, גדי התגייס לצבא והתנדב ליחידת הגששים. את קורס הקצינים הוא עבר בהצלחה ואז חזר ליחידתו ותפס פיקוד. הוא היה היהודי היחידי ביחידה, כל היתר היו בדואים. חייליו העריכו אותו וכיבדו אותו, וסימן לכך הוא ששבוע אחרי הפיגוע, החיילים בטלו חגיגת חג דתי חשוב לאות אבל על מיתתו כפי שהסביר אחד מחייליו, גדי תמיד הראה שהוא הולך יחד עם חייליו ומכבדם. בחודש רמאדאן, כשהחיילים היו בצום יומי, גדי אף פעם לא אכל או שתה בנוכחותם. בלילות, הוא ישב איתם והכין להם קפה. חייל, גשש ומפקד מצטיין, כל החיילים ששרתו תחת פיקודו אהבו אותו וכבדו אותו.
שבוע לפני האירוע הטרגי שהסתיים במיתתו, גדי התראיין ל"ידיעות אחרונות". וכך הוא התבטא: "המשאלה שלי היא שנעבור את המצב בו אנחנו נמצאים בשלום, בלי שלכוחותינו יהיו פגועים, ושישרור שלום אמיתי. אני מרגיש מצוין וגאה להיות חלק מהמערכת ברגעים הקשים האלו. כשהמצב קשה, אני אישית מרגיש טוב מאוד. אני גאה במה שאני עושה. אם אנחנו לא נעשה זאת, אין מישהו אחר שיקום ויגן על המדינה. התחום שאני נמצא בו הוא מאוד חשוב. זו עבודת קודש. המשימות מאוד מורכבות ואתה עלול למצוא את עצמך בסכנת חיים. הדרך להגיד תודה למדינה זה לשרת בצבא. מי שלובש מדים לוקח את הסיכון כחלק מהחיים".