סיפורי המקרא עשירים בתיאורי השיחות והמעשים של גיבוריו – גברים כנשים – אך דלים בתיאורי רגשותיהם, הלכי רוחם, כוונותיהם או תוכניותיהם. השלמות מסוימות כאלו נעשו בספרויות המדרש, הפרשנות, התרגומים והמחקר, אך דומה כי עדיין נותר מקום רב לדמיונו היוצר של הקורא המבקש להבין את עולמם הנפשי של גיבורי המקרא. אתגר זה הוא נושאו של ספר זה, שכקודמו, "ותאמר בלבה", מבקש להאיר את עולמן הפנימי של גיבורות המקרא דווקא.
