שומר אמונים הקדמון | ר' יוסף אירגאס

ספרי "משנה ברורה דרשו" ידועים אצל בני הישיבות ובעולם התורה בזכות המעלות הטובות שנוספו במוספים ובביאורים. 

'הביאורים ומוספים' ב"משנה ברורה דרשו" הובאו לצד עמודי המשנה ברורה על מנת להקל על המעיין.

במקומות רבים בכל חלקי המשנה ברורה, הוסיף והשלים, הרחיב והטעים ה"חפץ חיים" בדברים אשר שייכים למקומות אחרים ואשר בחיבורם ובאיסופם למקום אחד דבריו מתחוורים ומתבארים יותר.

ב"משנה ברורה דרשו"  קובצו הדברים אשר מוסיפים בדבריו, תוך סיוע גיליונות המשנה ברורה מגדולי הרבנים, שם ציינו בהערותיהם לדברי המשנה ברורה במקומות אחרים אשר מאירים ומשלימים דבריו.

במקומות רבים בהם הביא המשנה ברורה פסקי הלכה, בהכרעת הדין ללא הטעם והסברא, הובאו הסברות וטעמי ההלכות כפי שהם במקורות הדין כדי להעשיר ולהטעים את דבריו. כמו כן, בספרי גדולי הפוסקים שלאחר חתימת ספר המשנה ברורה, נדונו ונתבארו באריכות דברי המשנה ברורה וכן התחדשו דינים והלכות אשר הוכרעו על פי דבריו ומכח הכרעתו.

במשנה ברורה דרשו  נתקבצו ונאספו במקומות שבהם זה מוסיף ומבאר את דבריו, וכן הובאו פסקי ההלכה שהתחדשו מתוך דבריו.

כיון שבדורות האחרונים התחדשו והשתנו דברים רבים בתחומים רבים, דנו גדולי הפוסקים בדברים רבים שעליהם פסק המשנה ברורה בהתאם למה שהיה מצוי ורגיל בזמנו, ובזמננו שהשתנו הדברים והתחדשו מציאויות אחרות הצריכו שיקול והכרעה אחרים.

וכדי שכל הלומד משנה ברורה תהיה פרושה לפניו דעת הפוסקים בכל ענינים אלו שהתחדשו ומצויים מאד בימינו, לוקטו בכל נושא שהכריע בו המשנה ברורה, ובזמננו השתנתה המציאות והתחדשו הדברים, את כל דברי גדולי הפוסקים העיקריים, כך שהלימוד במשנה ברורה יועיל לדעת הלכה למעשה גם בדברים שבזמנו לא היו מצויים.

במשנה ברודה  דרשו הובאו כל פסקי מרן החזון איש מספריו וספרי תלמידיו, אשר נסובו על נדון דברי המשנה ברורה.

 

הסדרה לחגים "באר מרים", מפירות  בית המדרש של ישיבת הר עציון, שהכרך על ראש השנה הוא הראשון שבה, אמורה למלא חלל כלשהוא - חלל המתהווה בארון הספרים בכל עת עם הזמן המתחדש.

ספרי סדרת באר מרים אמורים להעניק תחושה של חידוש למערכת הערכים שלנו, שאותה אנו מנסים להנחיל לבנינו ולבנותינו, בדך ייחודית לכל חג ומועד.

סדרת "באר מרים" מנסה לעצב קנקן חדש ליין הישן והטוב של תורת ה' ופרשנותה,  של הגותם העשירה של חז"ל ושל מסורת ההלכה ומנהגי אבותינו בחג ועל החג.

היא חפצה להגיש לקורא ניתוחי עומק על משמעות החג בתורה , בתפילה , בהלכה ובמנהג , אולם בה בעת היא חותרת לנגישות קלה וידידותית אל התכנים שהיא מציגה לפני הקורא.

התורה מדגישה את ראש השנה כ"יום (זכרון) תרועה" ותו לא. בלשון חז"ל הוא הפך ל"יום הזיכרון", וכיום הוא מצויין כיום המלכת ה' וכיום בריאת האדם. יום קדוש זה גם מזוהה בתודעתנו כיום המשפט על מעשינו כאומה וכיחידים , והוא הפותח את עשרת ימי התשובה.

בכל הנושאים האלו , ועוד רבים, עוסק הכרך "ראש השנה".

המאמרים בספר מחולקים לנושאים שונים שנכתבו ע"י רבני ישיבת הר עציון .

הספר מלווה בעשרות תמונות ואיורים צבעונייים ובעיצוב גרפי נאה. 

284 עמ' | נייר כרומו