אוצר הגורלות -לקט ספרי גורלות קדמונים

קובץ רביעי מפנקסי מרן הראיה קוק זצ"ל. בקובץ הנוכחי פנקס מכתב יד קודשו מתקופת יפו הנקרא "פנקס הדפים" ובו 308 סעיפים הכוללים דברי מחשבה, מאמרים ושירים.

בהמשך הקובץ נספחות מכתב יד ובהם 31 סעיפים הכוללים דברי מחשבה, מאמרים ואגרות במספר נושאים הנדונים בספר.

כל מלאכת הקודש של עריכת הספר נעשתה בחרדת קודש, בשיקול הדעת, בכובד ראש ובתחושת אחריות כראוי להביא לפני הלומד משנת מר"ן הראי"ה את חזיונות הקודש שהוצרכו לדורות, כפי הקו המקובל מממשכי דרכו.

מתוך עיון בכתבי המחשבה של מרן הראי"ה מסתמן שפעמים רבות דרכו הייתה לכתוב על נושא אחד, שתים או שלוש רשימות שבהן היה מקיף את הנושא מזויות שונות המשלימות זו את זו, ואח"כ היה עובר לנושא שני, ולעיתים לאחר מספר נושאים היה שב אל הנושא הראשון שמצא בו זווית נוספת. משום כך ישנה חשיבות להדפסת כל הכתוב בכתי"ק כסדרו, גם חלקים שכבר נדפסו בספרים מלוקטים ואינם נמצאים שם כסדר כתיבתן , שכן סדרן של הכתובים מלמד ומשלים אחד את משנהו.

נוספו ציוני מראי מקומות לפסוקים, למאמרי חז"ל, ולספרי קדמונים המצוטטים בפירוש בספר.

פרקי הספר "אלה החיים"  עוסקים במרחבי ההתמודדות של בני האדם, מתוך קריאה חינוכית-פסיכולוגית של מדרשי אגדה מסקרנים ולא מוכרים, מתפתח דיון עמוק על החיים ועל המוות.

כל נושא תיאורטי מתחום הפסיכולוגיה או הפילוסופיה של החינוך מוצג על ידי סיפור רלוונטי. הסיפור והדיון בו מוסיפים ממד של חיות, קונקרטיות ומשמעות אישית להבנתם של המושגים המופשטים. תפיסה זו מתבססת על ההנחה שסיפור האגדה הוא מסה פילוסופית הבנויה בצורה סיפורית: הוא אומר את דברו- ערכים השקפות אמונות ודעות- לא בהצגת תיאוריה מופשטת, אלא באמצעות עלילה סיפורית המעוררת את הזדהותו של הקורא.

כידוע, אין דרכם של חכמינו זכרונם לברכה להידרש להרצאת דברים פילוסופית המנותקת מן החיים. הם מספרים סיפורים, ובאמצעותם הם מנהלים דיון בכל נושא שעל סדר היום האנושי. אין נושא פנוי מהם, שום תופעה אנושית לא נסתרה מעיניהם. כביכול, הם מספרים על דמויות ומאורעות מזמנם, אבל אלו גם דמויות ומאורעות בני זמנו של הקורא, בכל עת ובכל מקום. הקורא מזדהה עם המאורעות ועם הנפשות שבסיפור, וקורא אותו מתוך עולמו האישי כאילו היה זה סיפור חייו... 

לעיון בעמודים לדוגמא מהספר "אלה החיים" לחץ כאן