הכרך הראשון שיצא לאור בשנת 1947 כלל בתוכו 219 ערכים תמציתיים ומרוכזים שאופן עריכתם שיקף את גישתו של העורך הראשון, הרב שלמה יוסף זווין, שדגל בתמצות מקסימלי, וזאת, בהשפעת הרב בר אילן. אולם, לאחר פטירתו של הרב בר אילן יצאו לאור שני כרכים נוספים בהם היו הערכים מפורטים ומקיפים יותר.